בחניית הכניסה ישנו גן שימור ואקלום המקבל את הצמחים מהמשתלה שבתור האתר. קרוב לכניסה ישנם מספר בריכות שכשוך, מהן נהנות משפחות במשך כל השנה, אפשר להרגע, לשבת לפיקניק, להתרענן ולהתקרר מחום המדבר.
בכניסה מקבלים דף הסבר ובו מפת השבילים, תיאור הצמחים, שמות הציפורים המקננות כאן, ועוד ועוד.
השמורה נמצאת למרגלות מצוק ההעתקים, ארכה 6.5 ק"מ. השמורה נמצאת בתוך בקע ים המלח שהינו חלק מהשבר הסורי אפריקאי, היא השמורה הנמוכה ביותר בעולם, ובה שפע של מעיינות בדרגת מליחות שונה ובדרגת חום שונה זו מזו.
בכניסה ישנן בריכות שכשוך המתאימות לכניסה גם בחורף, צליות ושולחנות פיקניק, גשרונים, ושבילים מונגשים.
באחת הבריכות ה"שקופות" והמוצלות ראינו ספסל פיקניק בתוך המים. תארו לעצמכם לשבת שם כשרגליכם טובלות במים . גן עדן ממש.
עיינות צוקים הינו מקור המים הטבעי הגדול ביותר במדינה שאינו מנוצל ע"י בני האדם ...
האתר הארכיאולוגי
ארכיאולוגים שחפרו במקום גילו שהמקום שיש כחווה חקלאית במשך כמעט 200 שנים מהמאה הראשונה לפנה"ס עד המאה הראשונה אחרי הספירה.
האתר נהרס בימי המרד ברומיים .
בחווה זו גידלו והפיקו את שמן האפרסמון המפורסם ששימש לצרכי מרפא ובעיקר לבושם. היו בו מלבד תעלות, מבנים ואביזרים שונים להפקת השמן והבושם, שני מקווי טהרה ששימשו את העובדים לטהרה לפני תחילת העבודה.
משיחי האפרסמון שגדל ליד יריחו וים המלח בלבד הפיקו בעיקר שני מוצרים : משחה שהופקה ע"י חרוץ הגזע ובושם שהופק בתהליך ארוך מגזם של ענפים.
הבושם היה מוצר יקר שהפקתו הייתה סודית (שבועה על סודיות זו נמצאת בפסיפס ברצפת ביה"כ העתיק בעין גדי)
עיקר פרנסתם של יושבי עין גדי הייתה מהפקת מוצרי האפרסמון. הבושם הופץ דרך נמל עזה לארצות בהן הייתה לו דרישה. גם כיום מגדלים את השיח וטוענים שזה עץ האפרסמון העתיק ההוא.
במקורותינו במשנה ובגמרא מוזכר הצמח מספר פעמים.
השמורה החבויה
גולת הכותרת למתעניינים הרציניים תהיה השמורה החבויה.
בשמורה זו ניתן לסייר רק בהדרכה, בתיאום מראש. בימי שישי היא פתוחה לקהל ורק בלווי מדריך.
לנו היה סיור פרטי ע"י עמיחי הנחמד ה"אחראי על הצמחים" בשמורה , "צ'ופר" שניתן לנו כשנודע להם שאנחנו ממקימי אתר צמח השדה. צעדנו בשבילים בין זרמי המים, גשרונים ושתי בריכות יפות שבתוכן משתקפים הצמחייה הירוקה העבותה ומצוקי המדבר החומים בהירים . מראה מדהים ביופיו.
כמו כן ניתן להתרשם מנסיגתו המסיבית העצובה של ים המלח – כ- מטר בשנה.
הצמחים בשמורה
קנה ואשל גדלים בצפיפות הנותנים הרגשה של ג'ונגל, אזור מדהים של עצי צפצפת הפרת רמים וצפופים, ממש יער .
מה עוד? סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, שני מיני אשל, בן-טיון , עצי תמר, פלגית שיחנית, מיני סמר, ימלוח פגום, מיני מלוח, אפיונת ים המלח, מרור ימי, צפצפת הפרת (היא היתה מועמת להחשב בערבה במקורותינו) ועוד
בבריכות שוחים להם מספר מיני דגים, רכיכות וצפרדעים
ציפורים בשמורה:
השמורה נמצאת בנתיב הנדידה של הציפורים לאפריקה ובחזרה. הציפור המיוחדת
דרור ים המלח/דרור הירדן בונה גם היא כאן את קינה, כשצריך לקרר מפאת החום היא מביאה מים מהים במקורה ומקררת את הביצים...
כמו כן מקננים בשמורה זנבנים וזמיר הירדן. הזכר של ציפור זו , מפורסם בקולו הגבוה עם מגוון מרשים של שריקות, סלסולים וגרגורים, שלא לפי מימדי גופו הצנועים כ- 15-16 ס"מ.
המלצתנו
בקרו בשמורה, בכל עונה היא תראה שונה , בקיץ חם מאוד, השכשוך והצל ירעננו אתכם, אם באתם עם ילדים, גם הם יהנו מהשכשוך במים, מהדגים השוחים בבריכות ומהשקט והאוויר הצלול.
איך מגיעים? שעות פתיחה ועוד באתר האינטרנט של השמורה
אתר האינטרנט
שמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה)