מאיפא באנו
"ב-1939 הוקם קיבוץ בית-הערבה בצפון ים-המלח. במאי 1948, מול איום מפורש של הצבא הירדני בתחילת מלחמת העצמאות, פונו חברי הקיבוץ בפקודת הצבא. הילדים וחלק מהנשים התארחו תשעה חדשים כפליטים בקיבוץ שפיים, והשאר הצטרפו למאמץ המלחמתי כלוחמות ולוחמים.
בט"ו בשבט 1949, הוקמו שני קיבוצים בגליל-המערבי ע"י חברי בית-הערבה, כברי וגשר-הזיו. הגליל המערבי מייצג נופים, חי-צומח-מסלע-סביבה שונים דרמטית מהטבע של צפון ים-המלח. צבעוני במקום חד-גווני, ירוק במקום צהוב, התקבל בברכה ע"י החברים שעמלו לשקם את החברה, המקום והקיבוץ. גבעת כברי היתה חשופה כתוצאה מרעייה לא מפוקחת ומבֵּרוּא עצים פראי במשך מאות שנות שלטון עותומני, ונדרשו מאמצים עקביים בשיקום הטבע הצומח על הגבעה.
כעבור 70 שנה
קהילת כברי צלחה את עידן הקוֹרוֹנָה בנוחות יחסית, ללא משברים. אחד המופעים שצמחו מהסְגַרים ההזויים היה "הליכת-מערכת" המונית. ילדים ומבוגרים צעדו על כביש המערכת המקיף את הקיבוץ בכל שעות היום והלילה, לחילוץ עצמות מול הטבע שהתבונן בהם בפליאה מעבר לגדר הביטחון. בעיקר שפני הסלע.
אחד הפנסיונרים הִתקשָה בהבנת הנראה ושאל – "מה העבודה הזאת לכם?, למה ללכת על כביש המערכת ולא לעבור את הגדר וללכת בטבע?". אמר ועשה.
התכנית הראשונית היתה לסלול שביל מקביל לאפיק ואדי זאליק הקטן שמצפון לקיבוץ, מסלול של כ-1,200 מ', "ואז נראה מה קורה", לפי הפסוק "If we build it – will they come?". כלומר, אם אין הולכים בשביל – אין שביל. כיוון שלפנסיונר רק זוג ידיים אחד, הוא הסתכל בתצלומי האוויר על משעולי ההולכים על ארבע, הפרות, הסוסים, היחמורים, התנים וחזירי הבר המסתובבים בשטח ותכנן נתיב המחבר קטעים מביניהם למסלול נעים ויפה גם להולכים על שניים. אמר ועשה.
בקהילה נוצרה תהודה לעשייה, ובאין אלטרנטיבות מרתקות יותר בעידן הקורונה, נתמך מעשה השביל בהוגים ומתנדבים והיזמוּת הרחיבה, כלומר האריכה את התוואי לכ-2,500 מ'. תנופת הפיתוח הביאה לחיבור עם ידידינו בקק'ל מחוז הצפון שעסקו בשיפוץ דרכי יעור ו"סינגל כברי" במקביל. אז התחברנו לקטע וכך השלמנו את שביל-סובב-כברי להולכי רגל כ-6,000 מ' בשנתיים.
הולכים בשביל
העם מצביע ברגליים. הבילוי המועדף על משפחות, קבוצות ויחידים, חברי הקיבוץ וילדיהם בעיקר בעונות הפריחה ובשוליהן, מסומן בברור – הולכים בשביל. חג הקיבוץ בט"ו בשבט מחובר לשביל כקונספט, כיתות בתי-הספר וגני הילדים מטיילים, לומדים ונהנים, חבורות נפגשות, כלבים ובעליהם, שוחרֵי פינות מבודדות בטבע ועוד. שביל קהילתי נוצר.
שביל סובב כברי עונה לשלושה תנאים לקיום שביל קהילתי:
קהילת משתמשים גדולה ומעורבת
תמיכה תקציבית בפעולות תחזוקת השביל
גרעין קטן של משוגעות ומשוגעים לנושא
לאן אנו הולכים
בנוסף למטלות תחזוקה עונתיות שוטפות, אנו מפתחים את קטע הואדי העשיר יותר בעצים, שיחים ופרחים. בט"ו בשבט הקודם תלינו שלטים בצורת עלים עם מילות שירים, הלכנו בואדי ושרנו בלווי נגנים את השירים. השנה אנו קובעים שלטים לימודיים אודות עצים וצמחים, תושבי השביל, עם תוספות מידע ופולקלור מקומיים של כברי והגליל.
בהמשך אנו מתכננים הקמת גלריית טבע צמודה לשביל, פינת אמנות פתוחה, אליה יוזמנו ההולכים ליצור מחמרים מקומיים בלבד, ענפים-אבנים-אדמה".
מי יתן וישובים נוספים יצטרפו לעשיה ברוכה מעין זו