סוג הצמחים טוֹפַח ששמו המדעי Lathyrus, באנגלית Peavines or Vetchlings ובערבית جَلَبان, שייך למשפחת הקטניות שהיא אחת ממשפחות הצמחים הגדולות ביותר. הסוג טופח כולל כ- 160 מינים בעולם ובארץ הוא מיוצג ע"י 21 מינים שאפשר לראותם בדף הזה.
כתבה זו לא תעסוק במיני תרבות של טופח (אפונה, ששמה המדעי Pisum sativum אבל בשנים האחרונות יש נטייה גוברת להשתמש בשם Lathyrus oleraceus) או במינים כלאיים של בר-תרבות (L. odoratus with L. pratensis) שתוארו כבר לפני שנים רבות (Davies 1957).
מחקרים ארכיאולוגיים הראו שטופחי בר היו בשימוש האדם מזה 9000 שנים בערך, בעיקר כמזון להם ולבעלי חיים שהם גידלו. לדוגמא, נמצאו עדויות שטופח מצוי, טופח שעיר וטופח עדין שימשו למאכל במצרים העתיקה. גם החפירות באתרים שונים בישראל הראו כי לטופח ספרדי, טופח זקוף וטופח ירושלים הייתה חשיבות תזונתית-כלכלית בתקופת הברזל המאוחרת. לטופח גדול הייתה חשיבות רבה מאוד והוא שימש כחלק ממתנות מלכותיות. בחברות המסורתיות וברפואה העממית נודעו שימושים רבים לטופחי הבר, במיוחד כמזון, אבל גם להקלה על כאבי שיניים, טיפול בשלשול ודיזנטריה. מחלקים שונים של הצמחים הכינו רטיות לטיפול בפצעים.
באופן מוזר ואולי מאכזב, צמחי הבר מהסוג טופח הגדלים בארץ זכו לפרסומים מועטים יחסית בספרות המדעים. רובם נחקרו באופן חלקי מאוד, ולגבי מיעוטם לא מצאנו אפילו פרסום אחד העוסק בפעילות ביולוגית-רפואית. אבל מצב זה הוא גם הזדמנות למחקרים עתידיים.
אחת הפעילויות הבולטות של צמחים אלה היא אללופתיה (Allelopathy, פגיעה כימית בצמחים שכנים) במיוחד יַרְבּוזיים, שהם בעצמם אללופתיים חזקים. מניסיון אישי אעיד כי פרט של ירבוז מופשל (Amaranthus retroflexus) שגדל אצלנו בגינה מנע לחלוטין את הפריחה של צמחי פלפל חריף, שהגיעו לגובה מרשים. רק לאחר עקירת הירבוז, צמחי הפלפל פרחו תוך יומיים והתחילו להניב פרי.
המחקר המודרני גילה מספר גדול של חומרי מזון מעולים בטופחי הבר של ישראל. אלה שגדלו בסביבה כפרית מכירים את הטעם הנפלא טופח אדום, טופח נאה וטופח ריסני. צמחים אלה נאכלו בהנאה ע"י בעלי החיים, וגם אנחנו אכלנו את הפרחים, העלים והגבעולים של צמחים צעירים. תרשים המבנה של אחד החומרים האלה Laricitrin מופיעה בגלריית התמונות, נודע בסגולותיו כנוגד-חימצון חזק וכמעכב התפתחות סרטן. חומר זה נמצא גם בענבים ויין. יחד עם זאת, בכמה מיני טופח כמו טופח חד-שנתי, נמצאו ריכוזים משמעותיים של החומר המכונה בקיצור β-ODAP (ראו תרשים). אכילה של חומר זה בכמויות גדולות ולאורך זמן גורמת להפרעה עצבית שנקראת טופחית (Lathyrism). לכן, לפני היציאה לליקוט ואכילה של טופחים, יש לוודא בעזרת נשות ואנשי מקצוע איזה מינים מכילים כמויות זניחות של חומר זה.
כתבה זו היא סיכום של מאמר של המחבר, כך שכל המעוניינים ללמוד על נושא הכתבה בהרחבה, מוזמנים לקרוא את המאמר עצמו:
Azab, A.,Wild Lathyrus Plants of Israel and Palestine – Strangely Under Investigated Genus, World Journal of Pharmaceutical Research, 2024, 13(13), 49-66. DOI: 10.20959/wjpr202412-33011
Davies, A. (1957) Successful Crossing in the Genus Lathyrus through tylar mputation. Nature 180:612. https://doi.org/10.1038/180612a0