בסוף המאה ה-18 קבע המדען השוודי לינה (Carl Linnaeus, 1707-1778), הנחשב כאבי תורת המיון (טקסונומיה) המודרנית, שמות מדעיים בין-לאומיים לכל הצמחים ולכל בעלי-החיים שהיו ידועים בתקופתו. הוא מיין את היצורים החיים לשתי ממלכות: ממלכת הצמחים וממלכת בעלי החיים. כל אחת מהממלכות נחלקת למערכות, כל מערכה נחלקת למחלקות, כל מחלקה נחלקת לסדרות, כל סדרה נחלקת למשפחות, כל משפחה נחלקת לסוגים, כל סוג נחלק למינים.
לכל מין שם המורכב מהסוג אליו הוא שייך ומהמין הייחודי, לדוגמה: איריס הגלבוע ואיריס הנגב הם שני מינים נפרדים בסוג איריס והם קרובים יותר זה לזה מבחינה צורנית וגנטית מאשר לסביון אביבי, למשל. שיטתו התקבלה ומאז ועד היום נוספו מינים רבים ועודכנו הקבוצות השונות אליהן הם שייכים.
למעוניינים בהרחבה בנושאי מיון ושיוך המינים לקבוצות טקסונומיות, מאפייניהן והקשרים ביניהן, אנו מביאים לראשונה באופן מקוון סדרת תקצירים עדכנית ומקיפה:
הקשה על שם המשפחה בדף זה, תוביל להסבר אודות המשפחה ומאפייניה ולרשימת הצמחים הקיימים בארץ במשפחה זו. הקשה על שמות המינים הגדלים בישראל, שבתחתית כל תקציר על המשפחה, מובילה לדף המין, בו ניתן למצוא תמונות ותיאור מפורט של המין המסויים.
להמשך קריאה...
פעמים רבות, רבים מהמינים שתוארו על-ידי המדענים שגילו אותם וקראו להם בשמות, התבררו כמין שכבר ידוע למדע בשם אחר. כך נוצרו שמות נרדפים לאותו מין, היה צורך להכריע מהו השם המוסכם על הקהילה המדעית ונקבעו כללים לכך. המחקר והצטברות הידע המדעי מאפשרים עדכון שוטף באופן ההתייחסות למינים שונים, שיוכם לקבוצות מיון טקסונומיות והקשרים הגנטיים והאבולוציוניים ביניהם.
בעולם קיימות מאות רבות של משפחות צמחים, בהן אלפי סוגים ומאות אלפי מינים (המספרים מקורבים ומעוגלים):
|
קבוצה
|
מספר משפחות
|
מספר סוגים
|
מספר מינים
|
|
טחבים
|
180
|
1800
|
35,000
|
|
שרכים
|
50
|
600
|
10,000
|
|
חשופי-זרע
|
10
|
90
|
1,100
|
|
מכוסי זרע
|
400
|
15,000
|
300,000
|
|
סה"כ
|
640
|
17,500
|
345,000
|
בישראל נאספו בבר נציגים של כ-140 משפחות, רוב רובן מיוצגות באתר צמח השדה. בפלורת הצמחים של ישראל, כלומר במגוון המינים הגדל בבר בארצנו, חלות במשך השנים תמורות - עקב פלישת צמחים - חלקם הובאו לארץ בידי אדם, חלקם הופצו על-ידי ציפורים ובעלי-חיים אחרים - והכחדות מינים אחדים, או הפיכתם לנדירים עקב הרס בתי הגידול שלהם. לעתים חלים שינויים הפוכים, צמחים שהיו נדירים הופכים לנפוצים, עקב יכולת ההשתלטות שלהם, או בשל יצירת בתי-גידול חדשים, המאפשרים להם לשגשג (למשל גינות ואיי תנועה מושקים באופן רציף לאורך השנה).
