דיני היה תלמידו של פרופ' יעקב גליל שייסד את המחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל-אביב ואת כל חייו האקדמיים בילה באוניברסיטה זאת. אני משתמש במילה "בילה" כי הוא היה נוהג לומר, כפי שהזכירה רותי אשתו בהספד שנשאה בלוויה, שהוא בורך בכך שמשלמים לו משכורת על כך שהוא יכול לעסוק בתחביב שלו. 

בתחילת דרכו המדעית, דיני היה שותף לסדרת המחקרים הנרחבת בנושאי ההאבקה בפיקוסים והסימביוזה המיוחדת של עם מיני הצרעות, המיוחדות להם. במסגרת מחקרים אלה ערך דיני מסעות מחקר למזרח אפריקה בה גילה את הצרעה המאביקה את פגות השקמה והסביר את הביולוגיה שלה באזור מוצאה במזרח אפריקה ומחוצה לו באזור הים-התיכון. מחקריו בתחום זה הביאו אותו גם להיות שותף לניסיונות שנעשו לאחרונה במטרה למנוע האבקה בפיקוסים שפירותיהם גורמים למפגעים בשדרות ובגינות. אך גם כאן הוכח שהביולוגיה עולה על יכולתו של האדם להערים עליה.

מחקריו של דיני עסקו בתחום החשוב של האבקת פרחים ע"י חרקים וציפורים, שהוא תהליך בסיסי בו תלוי קיומם של צמחי הבר וצמחי חקלאות רבים. לפיכך עסקו המחקרים באלה וגם באלה וחקלאים רבים ביקשו את עזרתו בפתרון בעיות האבקה, בגידולים מסחריים הגדלים מחוץ לאזור תפוצתם הטבעי ובתנאי חקלאות אינטנסיבית. דוגמאות למחקריו היישומיים בהאבקת גידולים חקלאיים, שערך יחד עם תלמידיו, הם האבקה באבוקדו, האבקה בשקדים, האבקה במורינגה, שכל אחד מהם הוא תחום נפרד מבחינת הביולוגיה של הצמח והפריחה שלו, החרקים המאביקים ותנאי הסביבה.

אחת מתקופות המחקר המעניינות שדיני אהב להזכיר, הייתה התקופה בה התארח באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ובה עסק בחקר ההאבקה של כרוב השמן, שהיה אז גידול חדש באירופה. שהות זאת באחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם, בחברת מדענים אנגלים בעלי שם השפיעה על דרכו מאוד. לאחר שחזר ארצה, הקדיש הרבה תשומת לב, מאמץ וזמן לחקר ההאבקה של צמחי הארץ ויחד עם תלמידיו פרסם מאמרים רבים שהסבירו בצורה מעמיקה ויסודית את הביולוגיה הבין-תחומית, בוטנית וזואולוגית, של ההאבקה.

דיני היה איש נעים הליכות וצנוע ושיתף פעולה במחקריו עם חוקרים אחרים. מבין שותפיו למחקר אזכיר את פרופ' יורם יום-טוב, מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' אמוץ דפני מאוניברסיטת חיפה. השותפות והידידות בין דיני לאמוץ, ששניהם היו חוקרים באותו תחום הייתה נדירה מאוד בקרב קהילת הבוטנאים בארץ והניבה תוצאות פוריות רבות, שחלקן התפרסמו גם באתר זה תחת הכותרת "האבקה בראי ישראלי".

במחקרו על האבקה בשקדים במטעים מסחריים בישראל ובקליפורניה חרג דיני אל מעבר לביולוגיה אל תחום ההנדסה ושיתף פעולה עם מהנדסי חקלאות בפיתוח שיטה להאבקת שקדים בהיקף גדול במטעים מסחריים.

תקצר היריעה מלמנות את תלמידיו הרבים ולא אנסה לעשות זאת מחשש שאשכח מישהו במקרה. מורשתו המחקרית של דיני תהווה לו מצבת עולם ואלה שזכו להכיר אותו מקרוב ינצרו תמיד בליבם את נועם הליכותיו וצניעותו.

כתב: עמרם אשל