קחוון החרמון

קחוון החרמון הוא צמח חד-שנתי מסתעף, גובהו 5–15 ס"מ. גונו הכללי מאפיר.
קחוון החרמון פורח באפריל–מאי. הפרחים אופייניים לסוג (ראה להלן). לעלי המעטפת קרום שקוף רחב, והם קירחים או כמעט קירחים, בלתי נשירים. הפרחים הלשוניים ביציים רחבים, כמעט עגולים. מספרם קטן, הם ערוכים בדור אחד או שניים. צינור הכותרת של פרחי המרכז פחוס, נפוח בחלקו התחתון. הזרעון גלילי מוארך עם צלעות-אורך ברורות.
קחוון החרמון נפוץ רק בעבר הירדן המזרחי. בחרמון הוא גדל במדרונות ובצידי דרכים ברום של 1,200 עד 2,000 מ'. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון.

הסוג קחוון כולל 200 מינים, בארץ 20–25. רוב המינים בארץ הם חד-שנתיים ריחניים, מסועפים, זקופים, עליהם גזורים. תכופות גדלים פרטים רבים יחד בכתמים או במרבדים של אוכלוסיות צפופות. הרבה מן המינים הם אנדמיים.
פרחיו אופייניים למשפחת המורכבים: ה"פרח" שלו אינו אלא תפרחת, כלומר קבוצה של פרחים זעירים רבים המקובצים יחד לקרקפת. פרחים אלה הם משני טיפוסים שונים: בחוץ פרחים לשוניים לבנים; ובפנים פרחים צינוריים צהובים. כל קבוצת-הפרחים הזאת, הכוללת עשרות עד מאות פרחים, נראית כפרח בודד, לכאורה עם עלי כותרת לבנים ואבקנים צהובים, והיא נקראת קרקפת.
בסוג קחוון קרקפות-הפריחה של כל פרט רבות, נישאות על עוקצים. מעטפת הקרקפת צורתה חרוטית או חצי-כדורית, והיא עשויה הרבה קשקשים רעופים הדוקים, שפתם קרומית. מצעית הקרקפת נושאת לרוב חפים, שאורכם כאורך הפרחים או יותר. קוטר קרקפת פתוחה 20–25 מ"מ. פרחי המרכז צהובים, סימטריים, צינוריים, צינורם פחוס, והם שסועים בראשם ל-5 אונות או שיניים. הם דו-מיניים, פוריים, יוצאים מחיקי חפים, ערוכים בדורים אחדים. הפריחה מתקדמת עם הזמן מהדור החיצוני פנימה. צורתם הכללית במבט מלמעלה צלחתית עד קעורה בצעירותם, קמורה עד כדורית כשנפתחים כל פרחיהם. פרחי ההיקף לבנים, בלתי-סימטריים, לשוניים, קצה הלשון שסוע ל-3 אונות או שיניים. הם נקביים, לעיתים עקרים, ערוכים בדור אחד או שניים. מתכופפים אחורה בלילה או בסגריר. גלולים כצינור בצעירותם. לעיתים רחוקות (במינים הרב-שנתיים) חסרים כליל פרחים לשוניים. הפרי הוא זרעון חסר ציצית, בראשו נזר או אוזנית. בניסויים נמצאה תופעה של אי-סבילות עצמית בתוך הקרקפת בין כל פרחיה. מספר הכרומוזומים 2n=18. אין בני-כלאיים בין המינים.
השם קחוון מקורו בערבית (לא לבלבל עם כוכבן, שהוא סוג אחר של צמחים באותה משפחה, ואשר שמו נובע מדמיונם של פירותיו לכוכב). מינים אחדים משמשים לרפואה, בדומה לבבונג. נוסף על צמחי הבר מגדלים בארץ גם מינים מיובאים לנוי.

כתב מייק לבנה