ברומית מאוגדת

הדפסה
  Bromus fasciculatus שם מדעי
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, ערבה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

ברומית מאוגדת
צילום: © אלי ליבנה   , מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

ברומית מאוגדת (בְּרוֹמִית מְאֻגֶּדֶת) היא דגני חד-שנתי זקוף ובלתי מסתעף, גובהו 20 ס"מ.
ברומית מאוגדת פורחת באביב, ממרס עד מאי. התפרחת היא מכבד דמוי אשכול, ובה בין 1 ל-10 שיבוליות. בעת הפריחה התפרחת זקופה, צפופה ומגובבת, יתדית, היינו מחודדת למטה ומתרחבת כלפי מעלה. אחרי ההבשלה היא מתפשקת. השיבולית הבודדת קטנה (1.5–3 ס"מ אורכה), נישאת על עוקץ קצר. המלענים נוטים הצידה אחרי ההבשלה.
ברומית מאוגדת נפוצה בכל אזורי הארץ, לאורכה מהחרמון עד הנגב, ולרוחבה משפלת החוף דרך ההר המערבי ובקעת הירדן ועד לרמות עבר הירדן. זה מין שכיח מאוד הן בבתה והן בערבות, חודר אף למדבר. הוא עמיד ליובש יותר מכל יתר מיני הברומית. גדל במיוחד בקרקע רדודה בחבל הימתיכוני ובערוצים ולרגלי סלעים במדבר. נבדל מברומית הגגות בתפרחתו הזקופה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שלחופיו המזרחיים והדרומיים של הים התיכון.
הסוג ברומית הוא אחד הסוגים הגדולים במשפחתו, מונים בו 50 מינים בכל רחבי כדור הארץ, 16 מינים בארץ. אופייניים לו תפרחת שהיא מכבד, לרוב מבודר, עם שיבוליות גדולות, ומוץ תחתון שראשו שסוע, ומגבו יוצא מלען, מתחת לשסע.

כתב מייק לבנה

מקורות מידע



 
גינון חסכוני בצמחי בר