שום אשרסון הוא
גיאופיט בעל
בצל ולו תפרחת מרשימה בקוטרה ובצבע הפרחים. הצמח משתייך לסדרת האספרגיים, משפחת ה
נרקיסיים, תת משפחת השומיים ולסקצייה Melanocrommyum.
הבצל עטוף קליפות ומורכב מגלדים שהם בסיסי עלים אוגרי מזון היושבים על עוגת הבצל. בעונה הלחה מצמחים הגלדים עלים מוארכים דמויי סרגל, שטוחים או מרזביים, באורך עד כ-35 ס"מ. בסיס העלה מעוגל והוא מקיף עלה צעיר ממנו (רוחב העלה 4-2 ס"מ). מספר העלים 6-3. במבט על, העלים מסודרים כשושנת ובמרכזה מתנשא עמוד פריחה גלילי וחלק, ללא עלים ובראשו תפרחת.
התפרחת כדורית דמוית סוכך פשוט המתפתחת בראש העמוד. בצעירותה היא נמוכה וככל שנפתחים פרחים שבגרו העמוד מתארך. בשיאו הוא מגיע לגובה 80-30 ס"מ.
התפרחת עטופה ומוגנת ע"י שני עלי מתחל קרומיים ודקים, בסיסם רחב וראשם מחודד, עטורים בעורקי אורך דקים ירוקים. לקראת הבשלת הפרחים המתחל מתפשק לשניים ונחשפים פקעי פריחה סגורים בעלי עטיף כותרתי לבן, צדם התחתון מעורק בירוק. הפרחים הבוגרים נישאים על עוקצים קצרים (2-1 ס"מ). העטיף כותרתי בן 6 עלים מאורכים ומחודדים, מאוחים בבסיסם. הפרח סגול ארגמני פתוח לרווחה פס אורך כהה לאורכו, דו מיני חסרי ריח. אבקנים 6 זקופים, הזירים ורודים (0.5 ס"מ). כל זיר קבוע במרכזו של בסיס עלה עטיף. המאבקים מאורכים מחוברים במרכזים לזיר ועמדתם אופקית. לא כל ששת האבקנים בפרח מבשילים יחד. בהבשלה הם מייצרים הרבה גרגירי אבקה ולאחר מכן נושרים. במרכז הפרח שחלה עילית בת 3 מגורות צבעה סגול או ירוק. בראשה עמוד עלי ארגמני מחודד בקצהו המתארך עם הבשלתו לגובה האבקנים. הצלקת קטנה ומעוגלת. הפרחים הבאים שנפתחים מצטרפים לאלה שפרחו ויחד הם יוצרים תפרחת כדורית מרשימה כשעלי המתחל שלא נושרים נשארים צמודים לבסיס התפרחת.
האבקת הפרחים נעשית ע"י חרקים. הפרי הלקט בן 3 מגורות הנפתח ע" 3 קשוות. הזרעים מעוגלים ושחורים הבשלתם אורכת יותר מחודש. הנביטה חלה לאחר ירידת גשם בחודשים ספטמבר-נובמבר. הזרע נובט ומהקרקע עולה פסיג מאורך ירוק נשאר כך כמה שבועות. לאחר זמן צומח עלה נוסף, ובקרקע מתפתח בצלצול זעיר. תקופה זו היא שלב יובנילי בצמח: שלב צמיחה שיכול להימשך 2-3 שנים, בו מתפתחים רק עלים. לאחר 3 שנים כ- 30% מהבצלצולים מפתחים עמודי פריחה והם עוברים לשלב הרביה. בשנה הרביעית מתפתחת פריחה איכותית במרבית הבצלים, והעלים מקבלים את הצורה האופיינית למין זה. שום אשרסון הוא צמח פוליקרפי רב שנתי- (כלומר אותו פרט יכול להצמיח במשך שנים אחדות גבעולי תפרחת). בעשור האחרון נעשו מספר נסיונות להרבותו ולטפחו כצמח קטיף או כצמח גינון.
בית גידול של הצמח הן קרקעות חוליות בצפון הנגב, בקרבת סלעים בהר הנגב וגם על קרקעות המתפתחות על חוואר הלשון בבקעת הירדן. תפוצתו בארץ: שפלה צפון הנגב ומערבו, הר הנגב בקעת כנרות מדבר שומרון מדבר יהודה בקעת ים המלח. הצמח אנדמי לישראל ושכנותיה. שם הצמח ניתן על שמו של הבוטנאי הגרמני בן המאה התשע-עשרה פאול פרידריך אוגוסט אשרסון (1913-1834) שגילה את הצמח במזרח התיכון. שום אשרסון הוא מין ויקרי: קרוב לשום תל אביב הגדל במישור החוף ודומה לו בתפרחת ובצבע הפרח. שום אשרסון מחליף את שום תל אביב בבתות הספר ובנגב הצפוני.
כתבה: ערגה אלוני
ספרות
1. פינברון-דותן נ. דנין א. 1991. המגדיר לצמחי-בר בארץ-ישראל. כנה. ירושלים.
2. קולמן פ. 1985. הסוג שום בישראל. רותם כתב עת לנושאי שדה בוטניים בא"י מס.15 החברה להגנת הטבע, האוניברסיטה העברית ירושלים.
3. שמידע, א (לבנה מ, הלר ד. עורכים) 1983. החי והצומח של א"י. אנציקלופדיה שימושית מאוירת. הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע. כרך 11עמ' 224.
4. שמידע א. 2005. צמחי ישראל המדריך השלם לצמחים ופרחים בא"י. הוצאת מפה
Gilad Z., Hovav E., Sandler-Ziv D., Kamenetsky R. 2001. Development of Allium aschersonianum, an Israeli native species, as a new ornamental crop. Acta Horticulturae DOI: 10.17660/ActaHortic.2001.552.19
Kamenetsky R. Gilad Z. Rabinowitch E. 2000. Development of A. aschersonianum from Israeli flora as new ornamental crop for cut flower and bulb production. Final Report, The Foundation of the Chief Scientist of the Ministry of Agriculture of Israel Bet Dagan.
Kollmann F. 1986. Allium L. In: Feinbrun-Dothan, N. (Ed.) Flora Palaestina, Israeli Academy of Sciences and Humanities Vol. 4 pp. 75-99