גרגרנית גלילנית (לשעבר גרגרנית גלילית) היא קטנית חד-שנתית חורפית, שעירה, זקופה. העלה תלתני, העלעל המרכזי נישא על פטוטרית. צורת העלעלים כטרפז שחלקו התחתון ארוך מהעליון. 2 צלעות הטרפז הקרובות לבסיס תמימות, 2 הצלעות המרוחקות מהבסיס משוננות שינון משורי רדוד. עלי הלואי תמימי-שוליים.
גרגרנית גלילנית פורחת בין פברואר לאפריל. הכותרת פרפרנית צהובה, קטנה. אורך הפרח 4–7 מ"מ. אורך הגביע 1.5 מ"מ. שיני הגביע משולשות. התפרחת נישאת על עוקץ שאורכו לפחות 15 מ"מ. הפרחים והפירות ערוכים לאורך ציר התפרחת בשיבולת מוארכת. בפרי זרעים רבים (יותר מ-4), אין לו מקור חסר זרעים בקצהו. הפרי משתלשל, דמוי גליל, כפוף כקשת, קצהו ישר ומתחדד, והוא שעיר בשערות הדוקות דלילות. לאורכו נמשכים עורקים, חלקם אלכסוניים. אורכו 10 מ"מ, רוחבו 1 מ"מ. בפרי 2–3 זרעים. הזרע מוארך.
גרגרנית גלילנית גדלה בבתה ובערבה, בעיקר בחולות. נפוצה בעיקר לאורך מישור החוף. תפוצתה העולמית מצומצמת לארצות שלמזרחו של הים התיכון.
הסוג גרגרנית כולל קטניות שעליהן תלתניים ושפות עלעליהן משוננות. פטוטרת העלה קצרה מהעלעלים. העלעל האמצעי נישא על פטוטרית. עלי הלואי משוננים או גזורים, שונים מהעלעלים, מעורים בפטוטרת העלה. אין קנוקנות. בפרח 9 אבקנים מאוחים לצינור, העשירי חופשי. ההאבקה מתבצעת במנגנון של "משחת השיניים", כמו בתורמוס. הפרי הוא תרמיל מוארך לרוב, לפעמים קשתי. הוא בולט מן הגביע (להבדיל ממיני הסוג הקרוב תלתן), ואינו סלילוני (להבדיל ממיני הסוג הקרוב אספסת, אף שהבדלה זו היא גמישה). בפרי יותר מ-2 זרעים. בסוג 150 מינים, רובם חד-שנתיים. בארץ 21 מינים, כולם חד-שנתיים. השם מקורו בתלמוד הירושלמי, אך יתכן שהכוונה שם היא לסוג אחר (תלתן), או שלא הבדילו בין סוגים אלה.
כתב מייק לבנה