צמחי מדבר בעלי תפרחת כדורית בגבה של כ-30 ס"מ, העלים גדולים מקומטים ריבס המדבר הוא צמח מרשים ביותר, עם עלים ענקיים ותפרחת מיוחדת.
זה צמח עשבוני רב-שנתי המתייבש בקיץ ומותיר בקרקע שורש עבה, שממנו יעלה הנצר שוב בשנה הבאה. בחורף הוא פורש על פני הקרקע 2–3 עלים מקומטים ענקיים, באורך של 40 ס"מ וברוחב של עד 60 ס"מ. עורקיהם נראים היטב כשקעים בין הקמטים, מסתעפים מתוך 3 עורקים רדיאליים ראשיים אדומים היוצאים מנקודה אחת בבסיס העלה. לפי דעת חוקרים מאוניברסיטת חיפה, העלים מנקזים את מי הגשם אל שורשי הריבס, הזוכים כך לתוספת מים. ככל הנראה לצמח זה יתרון מיוחד בכך היות, שלא כמו צמחי מדבר אחרים, ואיננו פורש רשת שורשים נרחבת בקרקע. העלים גם מדכאים בצילם כל צמח מתחרה.
ריבס המדבר פורח במרס–אפריל. התפרחת נראית כמו עץ ננסי צפוף, והיא נישאת על גבעול יחיד העולה מתוך אמצע שושנת העלים לגובה של 30–50 ס"מ. התפרחת מסועפת מאוד, כדורית, קוטרה 30 ס"מ, ובה מאות פרחים. צבעה הכללי אדום נוטה לחום–כתום, הן בפריחה והן בפרייה. הפרח אדמדם, אורכו 2 מ"מ, משתלשל מעוקץ של 2–3 מ"מ. הפרח דו-מיני, עם 6 עלי עטיף, 9 אבקנים עבים בולטים, וביניהם שחלה עם 3 עמודי עלי. הפרח מואבק רוח. הפרח והפרי דומים לחומעה. הפרי אדום, צלעותיו מכונפות. התפרחת כולה משמשת כיחידת-תפוצה אחת בהתגלגלה ברוח ("צמח-גלגל").
ריבס המדבר גדל במרומי הר הנגב, ומשמש לבדוים כמקור לתרופות. המין אנדמי לנגב ולסיני, פורסם לראשונה בשנת 1944 בידי הבוטנאית הישראלית נעמי פיינברון. בחרמון גדל מין אחר של ריבס.
מין נוסף, תרבותי, הוא ירק שמגדלים בחקלאות, ומכינים מגבעוליו לפתן, מרק קר, מיץ, עוגות ויין מיוחד. בסוג 25 מינים.
השם ריבס מקורו פרסי, והוא מקובל בשפות רבות.
כתב מייק לבנה
אוסף גדול של צמחי ריבס גדל בנחל ערוד , מעט באיזור מצפה רמון במערבו של מכתש רמון ובמישור הרוחות