פגונית סיני היא בן-שיח מדברי נמוך, מסתעף אלכסונית, גובהו עד 30 ס"מ. ענפיו נוטים לצדדים ואינם צפופים. הצמח מכוסה כולו בשערות בלוטיות, גונו אדמדם. העלה תלתני, ובבסיסו יוצאים שני קוצים, שהם גלגולם של עלי-לואי. הקוצים קצרים בהרבה מהעלה שהם יוצאים מחיקו, בשונה ממינים אחרים של פגוניה. העלעלים ביציים, עם חוד בראשם. צבעם ירוק כהה עם גוון אדמדם.
פגוניית סיני פורחת מוקדם באביב, מפברואר עד אפריל. לפרח 5 עלי גביע שעירים-בלוטיים, צבעם ירוק נוטה מעט לאדמדם, והם נושרים אחרי הפריחה; 5 עלי כותרת סגולים, עם ציפורן דקה וטרף רחב; 10 אבקנים צהובים; שחלה מחומשת, ההופכת לפרי עם 5 שקעים לאורכו. הצוף גלוי, והפרח מואבק על-ידי מגוון רחב של חרקים שוחרי-צוף.
פגוניית סיני נפוצה בנגב ובבקעה, במיוחד בדרומם. היא גדלה במדרונות גירניים במדבר, ואילו במדבר קיצוני מצטמצם בית-גידולה לסדקי-סלע ולערוצים.
תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה.
כתב: מייק לבנה