דרדר-הערבות הוא צמח חד-שנתי זקוף, נמוך. שלא כמו רוב מיני הדרדר בארץ אין הוא קוצני כמעט, חפי המעטפת עטורים בשוליהם רק בקוצים קוצים קטנים ועדינים (כמו בדרדר כחול וססגוני). העלים התחתונים שסועים–מנוצים, העליונים שסועים פחות, מוארכים מאוד, ראשם רחב. בסיסם יושב על הגבעול ללא עוקץ.
דרדר-הערבות ניכר בחפי המעטפת של קרקפותיו: כל חפה מצוייד בתוספת משולשת, ומקושט בכתם שחור במרכזו. צבע קרקפות הפרחים סגול–ורוד מבחוץ, בהיר מבפנים, וצבע צינור האבקנים של הפרחים הפנימיים כהה בראשו, בולט בניגודו לכותרת הבהירה. הזרעון קצר, אורכו 2 מ"מ.
דרדר-הערבות גדל בקרקעות לס בנופי מדבר וערבה. הוא נפוץ בכל חלקי הנגב פרט לדרום הרחוק, וכן בבקעת הירדן המרכזית. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות דרום-מערב אסיה.
בסוג דרדר 600 מינים, בארץ 22, מהם 5 אנדמיים לארץ-ישראל או לסביבתה הקרובה. מינים אחדים של דרדר מקובלים בגינות-נוי. העלים יוצאים בתחילת החורף בבסיס הצמח דוּרים-דוּרים, ונראה שזה המקור לשם הסוג בעברית ובערבית. העלים האלה נאספים על-ידי ערביי הארץ כירק לסלט, טעמם מריר עדין. רוב מיני הדרדר קוצניים. העלים והגבעולים אינם קוצניים, הקוצים מרוכזים בעלי-המעטפת (חפים), המקיפים את התפרחות. חפים אלה קרומיים או גלדניים, רעופים, ומסתיימים לרוב בקוץ. כל הפרחים צינוריים. הפרחים החיצוניים בקרקפת עקרים, חסרים שחלה, עלי ואבקנים. לעיתים הם גדולים יותר מפרחי המרכז, והם בלתי-נכונים (א-סימטריים), משמשים מעין שלט-פרסומת לקרוא מרחוק לחרקים המאביקים. הפרחים הפנימיים דו-מיניים, נכונים, כל אחד מהם זקוק להאבקה נפרדת. האבקה עצמית נמנעת בזכות הפרדה במועדי ההבשלה של החלק הזכרי (האבקנים) והחלק הנקבי (הצלקת): האבקנים מבשילים קודם, ורק אחרי כמה ימים מבשילה הצלקת. מנגנון ההאבקה מופלא, מומלץ להפעילו באמצעו קיסם ולעקוב אחריו: האבקנים בפרח מאוחים, יוצרים יחד צינור המקיף את עמוד העלי. המאבקים (שקי-האבקה שבראש האבקנים) פונים פנימה. כאשר מבשילה האבקה בתוך הצינור, הרי הצלקת (שבראש עמוד העלי החבוי בתוך הצינור) עוד לא בשלה לקלוט אבקה. חרק הנוגע בפרח בשל מחולל בפרח תגובה מדהימה: צינור האבקנים מתחיל "להתלבט", מתנועע בתנועה גלית, מתקצר, ואז הצלקת (שאינה מתקצרת) דוחפת כמו בוכנה גושיש אבקה אל ראש הצינור, וזה נדבק לחרק. כשיגיע החרק אל פרח אחר, שהצלקת שלו כבר בשלה ובולטת, הוא יאביק את הצלקת. הזרעים מצויידים לרוב בציצית, המסייעת לפיזורם ברוח.
כתב מייק לבנה