להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
אורתוטריכום שקוף הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Orthotrichaceae. זהו טחב זעיר, גובהו עד סנטימטר אחד, גדל בעיקר על גזעי עצים, יוצר כריות קטנות, ירוקות-בהירות עד חומות-ירוקות, לעתים קרובות עם מנבגים מרובים. יש והגבעולים מתפצלים באופן דו-קרני. העלים היבשים זקופים, בהירטבם הם נפרשים ומתפשקים. הטרפים איזמלניים-ביצניים עד מוארכים, מתחדדים לקראת קצותיהם ומסתיימים במלען קרומי-שקוף, משונן, אורכו עשוי להגיע לכדי שליש מאורך הטרף גופו. עורק האמצע (costa) נמשך עד לקצה הטרף ומסתיים לפני בסיס המלען. שולי העלים תמימים, גלולים מטה. על פני העלים מצויים ניצני ריבוי וגטטיביים (gemmae), חוטיים, זעירים, שניתן להבחין בהם בהגדלה במיקרוסקופ. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט (מערך מעין "חד-ביתי" כזה בטחבים נקרא: autoicous), כשהם מסודרים זה בצד זה על גבעולון משותף (מערך הקרוי: gonioautoicous). המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילית-מוארכת, צהבהבה-ירקרקה, זקופה, בדרך-כלל ניתן להבחין ב-8 צלעות העוברות לאורכה, אך לעתים היא חלקה, או מקומטת. קופסית המנבג נישאת על זיף (seta) קצרצר, אורכו אינו עולה על מילימטר אחד ולפיכך היא בולטת אך מעט מעל פני העלווה. המצנפת (calyptra) חרוטית-מוארכת, חלקה, קירחת, או שעירה בדלילות, מכסה לגמרי את קופסית המנבג, לאורכה ניכרות צלעות עדינות. קצה המצנפת מחודד, לעתים כהה. המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נושרת המצנפת מבלי שהיא נבקעת (מצנפת "צנופה", mitrate, להבדיל ממצנפת "כבונה", cucullate, הנבקעת בסדק יחיד) וחושפת מכסה מנבג (operculum) דמוי-פטמה, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. אלה מופצים דרך פי-מנבג (peristome) כפול, שבו שתי טבעות בנות 16 שיניים כל אחת. השיניים בטבעת החיצונית, ה-exostome, חומות-בהירות, זקופות-מתפשקות ובהתייבש הטחב הן נשמטות מטה. השיניים בטבעת הפנימית עדינות מאוד ואינן מפותחות.
תקופת הצמיחה של אורתוטריכום שקוף נמשכת מהסתיו (נובמבר) ועד לאביב (אפריל), המנבגים מופיעים בחודש פברואר.
אורתוטריכום שקוף מצוי פה ושם בישראל, בצפון הארץ ובהרי יהודה. בית גידולו גזעי עצים, בעיקר של זית אירופי, אלת המסטיק, מיני אלון ואורן. תפוצתו העולמית רחבה ומשתרעת בדרום-מזרח אסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, אפריקה, ואמריקה.
אורתוטריכום שקוף הינו המצוי ביותר מבין מיני האורתוטריכום בישראל. הוא נבדל משאר מיני האורתוטריכום המקומיים בהמצאות מלען שקוף בקצה העלים, אשר הקנה למין את שמו (שמו העברי של המין אינו רשמי והוא תרגומו של השם המדעי - diaphanum, מלטינית: "שקוף").
אורתוטריכום שקוף תואר בשנת 1801, על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) השוויצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828). שם הסוג, Orthotrichum, מיוונית: ortho - "ישר", trichos - "שערה", מאזכר את השערות הזקופות שעל פני המצנפת ברוב מיני הסוג.
לאחרונה עבר הסוג אורתוטריכום רוויזיה ומיני הסוג הופרדו לשני סוגים, על פי המבנה האנטומי של הפיוניות הזרועות על-פני קופסית המנבג. באחדים מן המינים הפיוניות שקועות ברקמת הקופסית ונראות בהגדלה מיקרוסקופית כשקערוריות - אלה נותרו בסוג אורתוטריכום. במינים אחרים פיוניות הקופסית שטחיות, בגובה שאר הרקמה - מינים אלה הופרדו לסוג חדש – לווינסקיה.(Lewinskya) במאמר שעסק בהפרדת המינים1 נרשמו בסוג לווינסקיה יותר מ-65 מינים ובסוג אורתוטריכום 95 מינים, אולם יתכן שברשימתם שמות נרדפים שכן ברשימות טקסונומיות קודמות נרשמו בסוג אורתוטריכום (שכלל את שני הסוגים טרם הפרדתם) רק 85 מינים מוסכמים. בישראל נאספו 3 מיני אורתוטריכום ו-3 מיני לווינסקיה. לפרטים נוספים - ראה תיאור מיני הלווינסקיה שבאתר זה.
כתב: דרור מלמד
1Lara et al. (2016). Lewinskya, a new genus to accommodate the phaneroporous and monoicous taxa of Orthotrichum (Bryophyta, Orthotrichaceae). Cryptogamie, Bryologie, 37 (4): 361-382