געדה מפושקת היא צמח עשבוני רב-שנתי, מסתעף לגבעולים זקופים, גובהו 30 ס"מ. הגבעולים, הגביעים ותחתית העלים מלבינים, מכוסים שערות לבנות ארוכות. הצד העליון של העלה קירח, גונו ירוק כהה. העלה מעויין, נישא על פטוטרת, בסיסו מתחדד. שפת צלעותיו הרחוקות מהפטוטרת חרוקה לשיניים חד-צדדיות כמשור, אך ראשי השיניים מעוגלים. הצלעות הקרובות לפטוטרת תמימות. העלה קצת בשרני–גלדני. בהימעכו הוא מדיף ריח המזכיר קקאו. העלים המלווים את הפרחים ביציים ותמימי שפה.
געדה מפושקת פורחת באביב וקצת אל תוך הקיץ, מאפריל עד יולי. הפרח חד-שפתני כמו בכל מיני הגעדה, צבעו יפה, סגול או ורוד עז עד ארגמן–ייני. הפרח גדול, אורך הגביע 8 מ"מ ואורך הכותרת עד 20 מ"מ. האונה האמצעית של השפה התחתונה של הכותרת שלוחה מטה, קעורה. הכותרת שעירה מעט, הגביע שעיר מאוד. האבקנים והעלי ארוכים ומקושתים, בולטים מאוד אל מול השפה התחתונה של הכותרת.
געדה מפושקת גדלה בבתה ובגריגה, שכיחה בעיקר בחבל ההרים הימתיכוניים. היא משגשגת בקרקע טרה רוסה, בעוד מיני געדה אחרים מעדיפים חוואר ורנדזינה.
הצמח משמש תבלין משובח לתה, והוא רב-שימושים גם ברפואה עממית, בעיקר נגד הצטננות: להורדת חום, לבעיות גרון ושיעול, במיוחד נגד צרידות.
תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שלחופיו המזרחיים של הים התיכון
הסוג געדה מאופיין בפרח שכותרתו חד-שפתנית. ליתר דיוק השפה העליונה של הכותרת מנוונת, קצרה מאוד, כמעט חסרה. השפה התחתונה של הכותרת מפורצת ל-5 אונות, האמצעית גדולה וקעורה, היתר מוארכות. אבקנים 4, בולטים הרבה מהכותרת, בלתי שווים באורכיהם. עמוד העלי מפוצל בקצהו ל-2 זרועות כמעט שוות. הפרח מואבק על-ידי דבורים. הגביע פעמוני או צינורי, עם 10 עורקים, מפורץ בקצהו ל-5 שיניים. השם העברי לקוח מהשם בערבית, שמשמעו מסולסל, בגלל שפת העלה הגלונית של געדה מצויה. השם המדעי נקרא על-שם טויקר מלך טרויה, שהכיר בסגולות הגעדה כצמח מרפא. בסוג 300 מינים, 11 מינים בארץ: רובם ימתיכוניים, בהם 2 חד-שנתיים, 5 עשבוניים רב-שנתיים, 4 בני-שיח.
כתב מייק לבנה