עבדקן הדורים

עבדקן הדורים הוא דגני הגדל פעמים כחד-שנתי ופעמים כרב-שנתי, נטוי עד זקוף, גבהו 50-20 ס"מ. כצמח רב שנתי הוא גדל בצברים ומתפשט בעזרת שלוחות, לעתים משתרש ממפרקי הקנים התחתונים. הלשונית שבין נדן העלה לטרף קרומית-ריסנית. טרפי העלים שטוחים, מצטררים, מחוספסים. התפרחת מכבד דמוי שיבולת מופסקת, שסעיפיה ערוכים בדורים או בחצאי-דורים לאורך ציר התפרחת (מכאן שם המין העברי). השיבוליות ירוקות (מכאן שם המין המדעי, viridis - בלטינית: "ירוק"), יחידות, מוארכות וצרות, פחוסות מצדדיהן, בנות פרח אחד דו-מיני, תלת-אבקני, נישאות על עוקצים קצרצרים ונושרות בהבשלתן. הגלומות שוות, איזמלניות, קהות מעט בקצותן, קעורות, קירחות וקשיחות.
בעוד שלרוב מיני העבדקן גלומות המסתיימות במלענים ארוכים ורכים, נעימים למגע והמשווים לתפרחת מראה של זקן עבות, שהקנה לסוג את שמו (גם השם המדעי, Polypogon, מיוונית: poly - "הרבה", pogon - "זקן"), עבדקן הדורים הינו דווקא בעל שיבוליות שלהן גלומות חסרות מלענים והן קרחות לגמרי. באנגלית הוא נקרא לפיכך ,beardless rabbitsfoot grass  "ללא חתימת זקן", בניגוד גמור לשם הסוג. אכן, בעבר היה עבדקן הדורים שייך לסוג נפרד -"נחלית" (Agrostis). אורך המוצים כמחצית אורך הגלומות, הם קרומיים, ביצניים וחסרי מלען. הגרגיר סגלגל, מעורה במוצים.
עבדקן הדורים פורח בחדשי האביב והקיץ. הוא נפוץ בכל הארץ, בדרך כלל בבתי גידול לחים, ליד ברזי השקיה מטפטפים ובשולי שדות מושקים. בגינות ובדשאים גדלים פעמים רבות פרטים חד-שנתיים עדינים. תפוצתו העולמית משתרעת על פני אירופה, אפריקה ודרום אמריקה ומשם חדר גם לאזורים אחרים.
עבדקן הדורים תואר בשנת 1966 ע"י הבוטנאי הצרפתי ברייסטרופר (Maurice A.F. Breistroffer, 1910-1986), אולם למעשה תואר המין לראשונה בשנת 1762 ע"י חוקר הטבע הצרפתי גואן (Antoine Gouan, 1733-1821), שהיה חלוץ ביישום שיטת המיון של הטקסונום לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778), אשר שייכו, כאמור לעיל, לסוג נחלית (Agrostis). את שמו העברי הנאה של הסוג, עבדקן, טבע פסח אוירבך (1877-1945), מחנך, סופר וחוקר טבע, איש העליה השניה ושותפו של מאיר אזרחי (קרישבסקי) לחיבור ילקוט הצמחים (עברית-לטינית-אנגלית-גרמנית-צרפתית-רוסית), שבו חודשו שמות שונים של צמחי ארץ-ישראל ואשר יצא לאור על ידי ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). השם עבדקן נזכר לראשונה במהדורה הראשונה של ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל" מאת הפרופ' אלכסנדר איג, מיכאל זהרי ונעמי פינברון (תרצ"א, 1931) והובא במילון לצמחי ארץ-ישראל (שמות המשפחות והסוגים) עברית-לטינית, שיצא לאור בהוצאת ועד הלשון העברית בסיוע מוסד ביאליק שעל-יד הסוכנות היהודית בארץ-ישראל, ירושלים תש"ו (1946). שם המין העברי, "עַבְדְּקַן הַדּוּרִים", נזכר לראשונה בכרך הרביעי של ה"פלורה פלשתינה" שנכתב ע"י פרופ' נעמי פינברון (1986) ונכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג עבדקן יותר מ-20 מינים, בישראל נאספו 3 מינים.

כתב: דרור מלמד