חלבלוב דגני

הערת העורך: לחבלוב זה שהתגלה בארץ לאחרונה, ראו בהמשך, לא ניתן עדיין שם עברי רשמי. כשם זמני מוצע כאן "חלבלוב הדגניים" שהוא תרגום של שמו המדעי.

במלאת חודש לנפילתו של אהוד אפרתי, ישבתי בגינת בית המשפחה בבית יהושע, ושוחחתי על הא ועל דא. תוך כדי כך, קלטו עיני צמח לא מוכר הגדל בשולי המדשאה. הבנתי מיד שיש לי עניין בצמח שהוא גר חדש. בהבחנה ראשונה זיהיתי שהוא שיך לחלבלוביים. אולם הוא שונה ולא דומה לאותם מינים שזיהיתי לאחרונה.
הצמח חד ביתי, רב שנתי מגיע לגובה של 50-30 ס"מ. בצעירותו הצמח זקוף. בגדילתו הוא נוטה להשתרע. ענפיו דקים ועדינים ומתפצלים דיכוטומית. הגבעול מצולע, קרח. במפרק במקום התפצלות הענפים, יש התעבות וכתם צבע כהה.
קיים הבדל בולט בין השלב הוגגטיבי שהוא שלב הצמיחה של הצמח לבין השלב בו הוא מייצר פרחים ופירות.
בשלב הוגגטיבי נישאים העלים המסודרים נגדית על הגבעול, על פטוטרת ארוכה באורך של עד כ-3 ס"מ. עלים אלה מעוגלים בעלי קצה מחודד רוחבם כ4-3 ס"מ ואורכם דומה, שפתם תמימה.
צבעם ירוק והם מנוקדים בכתמים חומים ובכתמים בהירים, הנראים על משטח העלה בשני צידיו. שטח פני העלה חלק עד מחוספס. על עלים אחדים מצויות שערות יתכן שהן שערות בלוטיות. העלים הסמוכים לתפרחת שונים בצורתם. הם דקים ומאורכים חסרי כתמים וכמעט יושבים בעלי שערות.
השלב בו הצמח מייצר אברי רביה בולט מאד. ענפי הפריחה הם ענפים דקים וקרחים בניגוד לענפי הבסיס העבים יותר וגם הם מתפצלים דיכוטומית,.
הפרחים מסודרים בתפרחות דמויות "כוסית". הכוסית נראית כמו פרח אחד בעל גביע ירוק ומאוחה ועלי כותרת ירוקים לבנים. אבל למעשה זו תפרחת קטנה בתוכה מצויים פרחים זכריים ופרח נקבי אחד. בכל קצה גבעול מצויות מספר תפרחות (כוסיות) בסמיכות זו לזו.
צבעה של הכוסית ירוק וארכה 0.5 ס"מ. בראשה מפושקות 5-4 אונות מעוגלות הנראות כעלי כותרת זעירים. צבע האונות ירוק והשוליים שלהם לבנים. בכל אונה בלוטה
הנראית כקערית היושבת על אונת הכוסית. במיני החלבלוב לבלוטות צורות שונות והן עזר להגדרת המין.
בכל כוסית מצוי פרח נקבי ומספר פרחים זכריים חסרי מעטפת. הפרח הנקבי מצוי במרכז הוא בעל שחלה הנישאת על גבעול קצר המתארך לאחר ההאבקה. לשחלה 3 מגורות. בכל מגורה מתפתח זרע קשה אחד. צבע השחלה ירוק ובראשה בולטות 6 צלקות לבנות זעירות. בשלב הפריחה השחלה שקועה מרביתה בתוך הכוסית והצלקות מתפשקות לצדדים. מה שמשווה לכוסית צורה של פרח מושלם.
פרחי הזוויג הזכרי הם רבים יותר. בכל כוסית מצויים כ-5 פרחי זכר. לכל פרח מספר זירי אבקנים. בקצה כל זיר מצויים שני מאבקים.
לא כל פרחי הזכר מבשילים באותו זמן. בכוסית נמצאו פרחים זכריים אשר להם אבקנים בוגרים מלאי אבקה שזיריהם בלטו בין אונות הכוסית ולצידם פרחי זכר שעדין לא הבשילו.

על הצמח נמצאו תפרחות עקרות הממוקמות בהתפצלות בין שני ענפים. כל תפרחת כזו (כוסית), לא מתפתח בה פרי הלקט.
עוקץ הפרח הנושא את ההלקט מתארך לאורך של כ-1 ס"מ. עמדתו זקופה וההלקט מנוון בניגוד לפרח פורה בו ההלקט כפוף כלפי מטה. בפרחים העקרים נמצאו פרחי זכר מנוונים. לא ברורה עדין סיבת העקרות של פרחים אלה.

לאחר ההפרייה תופחת השחלה. עוקץ הפרח מתארך והפרי שהוא הלקט בגודל 2 מ"מ נוטה כלפי מטה. בשלב זה עדין נראות הצלקות הלבנות כשהן בולטות בקצה ההלקט.
ההלקט מורכב מ-3 מגורות. בין כל שתי מגורות מפריד חריץ עמוק. צבע ההלקט ירוק והוא קרח. בלחיצה עליו הוא מתפרק בקלות. בכל מגורה מסתתר זרע אחד.
הזרעים קטנים מעוגלים ונוקשים, מחודדים בקצה. אורכם כ-1 מ"מ, פניהם מחוספסים וצבעם כהה. עם הבשלת הפרי והתפרקות ההלקט, נפוצים הזרעים ונובטים בקלות.

הצמח צולם לפני זמן בקיבוץ גבעת חיים ונראה גם בגינה בבית ברל. עיון במקורות מלמד שהוא צמח נפוץ באזור הטרופי והסוב טרופי. הוא מוכר בדרום מכסיקו, בהוואי, והגיע גם לטיואן. שם הוא גדל בשולי שטחים חקלאיים של גידולי קנה סוכר ואננס. הוא אינו רגיש ומסתגל למקומות מוצלים ומוארים כאחד. הוא מתרבה בקלות מזרעים אך גם ברביה וגטטיבית. הוא מתפשט במהירות ונאמר שיש לו תכונות של צמח פולש.

כתבה ערגה אלוני

מקור: Shing-Zehn et al. 2005. Euphorbia graminea jacquin, Anewly Naturalized Plant In Taiwan
Taiwania 50 (2): 131-136

טוביה גרוס גנן מעין הנציב מוסיף מידע על הצמח:
הוא הופיע אצלנו ( עמק בית שאן ) לפני כשנתיים. תפוצתו ע"י פיצוץ הילקוט
ופיזור זרעים מקומי מאוד אבל מובל למקומות אחרים ע"י רגלי עוברי דרך.משום שהוא צנוע במראהו לא שמים אליו לב ועם הזמן משתלט על המוקד. בתוך שבועיים יכול להציץ, לפרוח ולעשות זרעים. אחרי כיסוח בדשאים עובר לסגנון צימוח שרוע. ראונדאופ ואלבר סופר רק פוגעים בו – לא הורגים. מצאנו שרק טרגט במינון גבוה מהמומלץ הורג אותו. 
ראיתי אותו גם בסעד שבנגב הצפוני.
ע"פ החוקר שלו שבמקסיקו, הוא נמצא רק מגובה 200 או 400 מ' ומעלה ( ואנחנו ב 200- ! ) שם הוא לא נחשב כצמח בעייתי. לא ברור למה נקרא "דגני", משער שהמגדיר הראשון מצא אותו באחו של צמחים דגניים.