ארכובית מחודדת

אַרְכֻּבִּית מְחֻדֶּדֶת היא צמח רב שנתי הגדל בשולי ביצות ותעלות השקיה. עלי הלואי מאוחים ועוטפים את הגבעול דמויית שופר. העלה ירוק מכוסה בשערות קצרות כפופות ןהדוקות.  בראש "השופר" זיפים ארוכים שרוחבם עולה בהרבה על רוחב השערות. הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת

הסוג ארכובית (המתחלק כיום לשני סוגים, ראה להלן) כ-250 מינים מוסכמים ומינים רבים מסופקים. בישראל נאספו 18 מינים, המחולקים לשתי קבוצות עיקריות: 5 מינים שבהם הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת צפופה והם רב-שנתיים (מינים אלה נמנים כיום עם הסוג Persicaria, אך שם הסוג העברי נשמר והוא עודנו "ארכובית") ו-13 מינים שבהם הפרחים בודדים או בקבוצות בחיקי עלים, בהם מינים חד-שנתיים ורב-שנתיים (אלו הם בני הסוג Polygonum).

פולקלור ורפואה עממית
כבר בימי אבותינו, ובהמשך, בימי הביניים, היה בשימוש לצורכי ריפוי:
הגמרא מפרשת "ושותה אבוב-רועה - אבוב שהרועה נותן עליו מים ושותהו. והוא טוב למי שנזוק על ששתה מים מגולים והוא סגולה לבני מעיים" (שבת י"ד, ג').
הרמב"ם מונה אותו "בין הסמים הקרים והרטובים בשלישית; ויש בו הרתעה למורסות החמות ומפסיק הדם"
לפי דיאוסקורידס , הרופא היווני שחי מהמאה הראשונה לפסה"נ, היו משתמשים לפנים במיץ הגבעולים והעלים לרפואה נגד עצירת שתן ומחלות אחרות.
כיום ישנן תרופות רבות המיוצרות מארכובית זו ואחרות המשמשות לריכוך העור.
במישרה של הצמח השתמשו גם נגד הכשת נחשים ארסיים. הרמב"ם מונה אותו "בין הסמים הקרים והרטובים בשלישית; ויש בו הרתעה למורסות החמות ומפסיק הדם" (מרגיע את חומרת הדלקות). בימי הביניים שימשה אבקה שנעשתה משורשי הצמח כתרופה נגד אבעבועות שחורות, לריפוי סכרת, לכיווץ רקמות, לעצירת שטפי דם ולגרימת הפלות מלאכותיות.

מעניין שגם הפלחים משתמשים במשרה הצמח נגד אבנים בכליות. יהודי תימן מכנים את הארכובית בשם ע'תרוב. העלים הכתושים ניתנים לאכילה נגד הרעלה, שגרמה שתיית מי באר, שהסתבר כי גם נחש שתה מהם והרעילם. כמו כן עלים כתושים משמשים לריפוי פנימי נגד כאבי בטן. לריפוי חיצוני משתמשים בעלים כתושים לריפוי פצעים וגרב.

ברפואה המודרנית גילו, שהחומרים הפעילים בצמח משמשים כסם מכווץ. לעצירת דימומים מרתיחים 0.6 גרם אבקת שורשים בתוך חצי ליטר מים ומניחים על הפצע. תה או מרתח מעלי הארכובית משמשים כחומר יעיל לגרגור נגד פצעים בפה, ונגד דלקת גרון ושקדים. העלים הטריים נלעסים לחיזוק הלסתות ולייצוב שיניים נעות.
 מתוך ילקוט הצמחים לנסים קריספיל