הצמח מתייבש בקיץ (רק מתחת לפני הקרקע נותרים חלקים חיים, בתרדמה). מיד אחרי רדת גשם חזק ראשון מלבלבים עלים ירוקים, שבראשם חלק קמל מן השנה שעברה.
מגג הערבות פורח בין ינואר לאפריל. התפרחת היא קרקפת בצבע חום המורכבת משיבוליות. השיבולית קצרה, צפופה, קוטרה 1 ס"מ. הפרחים חד-מיניים, מואבקי-רוח. הפרחים הזכריים ערוכים בראש השיבולית, הנקביים בתחתיתה. המאבקים ארוכים. לפרח הנקבי 2 צלקות. מוצי השיבוליות אינם מסודרים בשתי שורות (כפי שהם בקרוביו גומא ואחיגומא), ולכן השיבולית עגולה ולא פחוסה. הגלומות ערוכות בצורה לוליינית.
מגג הערבות שכיח בנופי ערבה ובתות-ספר, ובכך הוא חריג בסוגו ואף במשפחתו, שרוב מיניהם הם צמחים של בתי-גידול לחים. נפוץ במרכז הארץ – לא בגליל ולא בדרום הנגב. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות המזרח התיכון.
בסוג מגג 800 מינים, בארץ 11.
כתב מייק לבנה