תלתן לביד הוא צמח עשבוני חד-שנתי, קרח, מסועף מבסיסו, גובהו 20-10 ס"מ. הגבעולים גליליים, לעתים מחורצים לאורכם, נושאים עלים תלתניים בעלי פטוטרת ארוכה, החבוקה ע"י זוג עלי-לוואי איזמלניים, מאוחים בפטוטרת עד לכמחצית אורכם. העלעלים דמויי ביצה הפוכה והם קטומים או מחורצים בראשם. שפת העלעלים משוננת באופן בולט, ולעתים הם מעט שעירים בצידם התחתון.
תלתן לביד משתייך לקבוצת "התלתנים ההפוכים", בהם עמדת הפרח הפרפרני הפוכה מהצורה הפרפרנית של סוגים אחרים, כך שהמפרש והסירה פונים אל ציר התפרחת ולא ממנו והלאה. התפרחות מרובות, יושבות בחיקי העלים, לאורך הגבעולים. הגביע צינורי, שעיר, בעל שיניים איזמלניות, קצרות בהרבה מצינור הגביע. הפרחים קטנים, הכותרת ורודה.
תלתן לביד ניכר בפירותיו הצמריים, דמויי כדורי צמר-גפן בגווני לבן-קרם-ורדרד, אשר אינם אלא גביעי הפרח הנפוחים והלבידים. כמו שמו העברי גם שמו המדעי מתייחס לצורת הפרי (השם המדעי Trifolium בלטינית הוא תלתן, tri- שלשה, folium עלה; tomentum - מוך, פלומה, צמר; Tomentosum – פלומתי, צמיר, לביד). אין לטעות בין תלתן לביד לתלתן צמיר שגם פירותיו כדוריים-צמירים. לאחרון פרחים מועטים, גדולים יחסית ואינם "הפוכים".
על פי צורת הגביעים הבשלים וסימנים נוספים יש המבחינים במספר זנים של תלתן לביד: זן מזרחי, זן צמיר, זן טיפוסי וזן כפוף- שיניים. התרמיל מכיל זרע בודד או שני זרעים עגלגלים, צהבהבים-חומים. הפריחה בחדשי החורף והאביב.
תלתן לביד גדל בבתות, מעזבות, שדות בור וערבות, הוא נפוץ ברוב גלילות הארץ.
מקורו של הצמח בצפון אפריקה, המזרח התיכון ואירופה ומשם התפשט לכל היבשות.
תלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג. רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים. מיניו מאכלסים בתי-גידול רבים.
הסימן הברור של הסוג הוא העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים, ומכאן שמו. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם שמציין את התכונה הזאת. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים (7 מינים בארץ) נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
הפרחים ערוכים לרוב בקרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף, הנאגר בציפורן של מפרש הכותרת. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
הפרי הוא תרמיל הכלוא בגביע ואינו נפתח, ובו זרעים מעטים: לרוב 1–2, לפעמים עד 8. הוא מצויד בשיניים או ווים, ומופץ בשלמותו כיחידה אחת, נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק בעלים ובאבקנים – עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן לרוב אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, ואילו בשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, וכן למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. הוא מועיל גם כצמח-דבש לדבורים. היבול השנתי העולמי הוא 84 מיליון טון לשנה.
כתבו דרור מלמד ומייק לבנה