בקעצור החורש הוא צמח חד-שנתי קטן. לא רק שהוא זעיר, הוא גם מסתתר בחגוי סלעים. אומנם ספק אם הוא אכן בוקע את הסלע כפי שמבטיח שמו, אך זיקתו ההדוקה לסלעים חד-משמעית. העלים נישאים על פטוטרת ברורה והם רחבים. הטרף דמוי כליה, מחולק לאונות משולשות ברורות, רחבות, מחודדות בראשן. טרף העלה מזכיר את עלה הקיסוס, כפי שמציין שמו הלועזי. נופו זוחל, אורכו 6 ס"מ.
בקעצור החורש פורח במרס–אפריל. הפרח דו-מיני לבן, קטן, נישא על עוקץ ארוך. קוטרו 7 מ"מ ובו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 10 אבקנים. השחלה עילית, כלואה בגביע. הפרי הוא הלקט כדורי עם 2 מקורים, נפתח בהבשלתו בשתי קשוות. הזרעים קטנים, רבים.
בקעצור החורש גדל בכרמל ובמערבו ומרכזו של הגליל העליון, וכן למרגלות החרמון. בית-גידולו האופייני הוא סדקי-סלע לחים במפנים צפוניים מוצלים. תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר בארצות שלצפון-מזרחו של הים התיכון, מהכרמל וצפונה ליוון.
בסוג 350 מינים, רובם עשבוניים רב-שנתיים, חלקם עצים. הם נפוצים באזורים ממוזגים וארקטיים. במשפחת הבקעצוריים מסדרת ורדנאים כלולים 80 סוגים, 1,200 מינים, חלק מהם פוצלו לאחרונה למשפחה נפרדת, משפחת הדומדמניתיים.
כתב מייק לבנה