לוענית מפושקת היא בן-שיח סבוך, מסועף בצורה דו-בדית, עם פרחים קטנים, שרק במבט מקרוב מתגלים יופיים וחינם. גובהו 40 ס"מ. הענפים מפושקים, ירוקים בשנתם הראשונה, שלדיהם מאפירים ונותרים על הצמח בשנה הבאה כשהם מעורבים בענפים החדשים. הענפים מצולעים לאורכם. העלים התחתונים נגדיים, האמצעיים והעליונים מסורגים. העלה גזור פעמיים, אונותיו סרגליות. הצמח בכללו דומה ללוענית מצויה במראהו ובתפוצתו.
לוענית מפושקת פורחת במרס–אפריל, בחרמון במאי–יוני. בראש הגבעולים נישאות תפרחות גליליות, ואלה מסתעפות באורח דו-בדי. הפרח קטן, אורכו 4–5 מ"מ, אך צבעו בולט: בורדו כהה מרשים. גם צורתו מיוחדת: הוא דו-שפתני, צינורו כדורי ונפוח ככד, לועו צר, שפתיו קצרות. השפה העליונה מחולקת ל-4 אונות זקופות, השפה התחתונה בלתי-מחולקת, גלולה אחורה. על אונות הכותרת יש פטמות. 4 האבקנים יושבים על צינור הכותרת, ובבסיס השפה העליונה יושב קשקש לבן, שהוא במקורו אבקן חמישי שהתנוון (סטמינוד). קשקש זה יעזור לנו להבחין: אם הוא קטן (פחות מ-2 מ"מ) ורוחבו קטן מאורכו – סימן ללוענית מפושקת. ואם רוחבו גדול מאורכו הרי זה מין אחר – לוענית מצויה. העלי מבשיל לפני האבקנים: בפרח הצעיר בולטת הצלקת מתוך צינור-הכותרת; מאוחר יותר מזדקרים 2 אבקנים, ועוד יותר מאוחר מזדקרים 2 אבקנים נוספים. כל אותו זמן נותרת הצלקת רצפטיבית. הצוף מצטבר בצינור הכותרת ואינו מוגן, כך שלא רק דבורים אלא אף צרעות יכולות ליהנות ממנו ולהימנות עם מאביקיו. לפרח גביע קצר ורחב, אורכו 2 מ"מ ומטה, והוא מחולק ל-5 אונות עגולות ורחבות. הפרי יבש, כדורי, קטן, קוטרו 6 מ"מ.
לוענית מפושקת גדלה בבתה ובצידי דרכים, נפוצה ברוב אזורי הארץ (פרט לדרום הרחוק, מרכז הנגב ודרומו), שכיחה במיוחד בבתות-ספר. תפוצתה העולמית משתרעת בעיקר במזרח התיכון ובמזרח הים התיכון.
בסוג לוענית 300 מינים, בארץ 10. זה סוג אופייני למשפחתו, ושם המשפחה, הן העברי והן המדעי, גזורים משם הסוג הזה.
כתב מייק לבנה