כוכב מצוי הוא צמח חד-שנתי זקוף מתת-משפחת הצינוריים במשפחת המורכבים. גובהו מגיע עד 50 ס"מ. הגבעול מסתעף בחלקו העליון. העלים תמימים, לופתים את הגבעולים.
כוכב מצוי נושא קרקפות צהובות קטנות שפרחיהן צפופים ורבים, והן טובעות בתוך מעטה של עלים ירוקים, הנחשבים לעלי-מעטפת חיצוניים. עלי המעטפת הפנימיים רעופים, ועם הבשלת הפרי הם מתכופפים פנימה כאגרוף קפוץ, מתקשים ועוטפים את הזרעים. רק בגשם חזק וממושך בעונה הבאה יתפשקו החפים, והזרעים יתפזרו וינבטו. זה אחד מהצמחים ה"שבים לתחיה" כביכול לאחר מותם בדומה לשושנת יריחו ולכוכב ננסי, ואפשר לשחק בצמח הנבול ולהרטיבו ולעקוב אחר תגובתו. פרחי ההיקף של הקרקפת לשוניים צרים, נקביים, לכל לשון 3 שיניים בקצה. פרחי המרכז צינוריים, עם 5 שיניים בקצה, והם דו-מיניים. הזרעונים כולם שוים, ממוקצעים כמנסרה משולשת. מוצי הציצית קצרים וערוכים כנזר, משוננים באורח בלתי-סדיר.
כוכב מצוי גדל בשדות ובאדמה כבדה המוצפת בחורף ובשאר בתי-גידול לחים. נפוץ כמעט בכל אזורי הארץ פרט לדרום הרחוק (שם מחליפים אותו בני סוגו – כוכב ריחני וכוכב ננסי). תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
בסוג 4 מינים, מהם 3 בארץ.
כתב מייק לבנה