מרסיה יפהפיה היא צמח חד-שנתי נמוך (15 ס"מ), משתרע, מסתעף מעט. הופעתו ירוקה, והוא כמעט קירח. הוא יוצר כר צמוד לקרקע בקוטר 15–20 ס"מ. עליו אזמליים, מאונים. הסתגלותו לעמידה בפני רסס מלוח מתבטאת בבשרניותם של העלים (השוה מרסיה זעירה) והם בשרניים יותר ככל שהוא חשוף וקרוב יותר לרסס הנישא ברוח מגלי הים.
מרסיה יפהפיה שולטת בפריחה במקומות המתאימים במשך כל החורף והאביב, מינואר עד מאי. היא בין מקדימי-הפריחה בחורף בכל החד-שנתיים. הצמח שכיח ואוכלוסיותיו צפופות, שופעות פרחים ויוצרות מרבדי-פריחה לילכיים יפהפיים. הפרח גדול להפתיע לעומת הצמח הקטן. לעלה הכותרת ציפורן צהבהבה וטרף ורוד–לילכי עם רשת עורקים כהים. צבע הרקע משתנה בין לבן לסגול בפרטים שונים. מרכז הפרח צהוב, כצבע ציפורן עלה הכותרת. הפרי סרגלי דק, עוביו 1 מ"מ ואורכו 30 מ"מ, והוא משונץ בין הזרעים. הפרי נישא על עוקץ ארוך ודק, ונפתח בשתי קשוות.
מרסיה יפהפיה גדלה בקרקע חולית במישור החוף. היא אנדמית למישור החוף של ארץ-ישראל ולבנון.
בסוג 8 מינים, שתפוצתם משתרעת בחופי הים התיכון ובמדבריות צפון אפריקה ומערב אסיה. בארץ 3 מינים, שניים בחולות החוף ואחד במדבר. יש המאחדים את הסוגים מרסיה ומלקולמיה לסוג אחד.
כתב מייק לבנה