געדה קיפחת היא צמח רב-שנתי אביבי יפה, זקוף וגבוה, עד 70 ס"מ. הוא מסתעף מבסיסו לגבעולים ישרים, מקבילים, ומהם מסתעפים ענפים אלכסוניים. העלים גזורים לאונות סרגליות. רוב הצמח קירח.
געדה קיפחת פורחת בין אפריל ליולי. הפריחה עשירה, מרהיבה. הכותרת כחולה נוטה לסגול, גדולה – אורכה עד 27 מ"מ. צינור הכותרת קצר. על השפה התחתונה מצויירת רשת של עורקים כהים, וצידה האחורי שעיר-בלוטי.
געדה קיפחת שרויה בסכנה חמורה של הכחדה בארץ. תפוצתה הצטמצמה מאוד מאז אמצע המאה ה-20, והיא נפוצה כיום רק באתרים בודדים, כולם במרכז הארץ, בשרון וברמות מנשה. היא גדלה באדמות כבדות. תפוצתה העולמית משתרעת בצפון המזרח התיכון.
הסוג געדה מאופיין בפרח שכותרתו חד-שפתנית. ליתר דיוק השפה העליונה של הכותרת מנוונת, קצרה מאוד, כמעט חסרה. השפה התחתונה של הכותרת מפורצת ל-5 אונות, האמצעית גדולה וקעורה, היתר מוארכות. אבקנים 4, בולטים הרבה מהכותרת, בלתי שווים באורכיהם. עמוד העלי מפוצל בקצהו ל-2 זרועות כמעט שוות. הפרח מואבק על-ידי דבורים. הגביע פעמוני או צינורי, עם 10 עורקים, מפורץ בקצהו ל-5 שיניים. השם העברי לקוח מהשם בערבית, שמשמעו מסולסל, בגלל שפת העלה הגלונית של געדה מצויה. השם המדעי נקרא על-שם טויקר מלך טרויה, שהכיר בסגולות הגעדה כצמח מרפא. בסוג 300 מינים, 11 מינים בארץ: רובם ימתיכוניים, בהם 2 חד-שנתיים, 5 עשבוניים רב-שנתיים, 4 בני-שיח.
כתב מייק לבנה