אלה פרסית

אלה פרסית היא עץ או שיח דו-ביתי המגיע לגובה 12-8 מ'.היא מואבקת רוח, נשירה בחורף, בגזעיה ובענפיה לַטֶקְס (נוזל לבן הנוטף מפציעה).
העלים מנוצים עם 4-1 זוגות עלעלים מחודדים ועלעל נוסף בקצה ציר העלה. העלווה הצעירה כהה מאד. הפריחה באפריל-מאי. הפרחים חד מיניים ללא עלי כותרת, יוצאים מחיק העלים ומהענפים. הפירות, מכילים זרע אחד, נישאים על גבי העצים הנקביים באשכולות והם דומים מאד לפירות אלה אמיתית (פיסטוקים) אך הם מרים וקשים לפתיחה. נעשה בהם שימוש להכנת משקה דמוי קפה, וכמקור לשמן וצביעה.

העץ משמש ככנה החשובה ביותר לעצי אלה אמיתית במטעי הפיסטוק. יתרונו על אלה אטלנטית ואלה אמיתית בכך שהעצים הצעירים מגיעים מהר יותר לקוטר המאפשר הרכבה, בכך שלא נוצרות נפיחויות או אי-התאמה אחרת באזור ההרכבה וכן בכך שיש לו פחות מזיקים.
חלקים שונים של הצמח, כולל לטקס, עלים, קליפה ופירות משמשים כתרופות מסורתיות לאסטמה, לכאבי בטן, לדלקות גרון, לכוויות, לבחילות, לאקזמה, להקאות ולכאבי שיניים.
העלים עשירים במונוטרפנים שיש להם תכונות נוגדות חמצון אנטי בקטריאליות ואנטי פטריתיות. נעשו מחקרים רבים על החומרים שניתן להפיק מאלה פרסית ובמיוחד על אלה שעשויים לשמש בקוסמטיקה וברפואה.
אלה פרסית גדלה באזורים גבוהים: 2,000-700 מ' מעל פני הים. העץ עמיד מאד ליובש ובמיוחד בולט הדבר בהר הגבוה בסיני ובסעודיה שם מתקיימים העצים באזורים בהם פחות מ-60 מ"מ גשם בשנה.
התפוצה הטבעית של העץ היא מפקיסטן במזרח דרך אירן ותורכיה ומגיעה עד מצרים במערב. העץ אינו עץ בר בישראל אך פרטים שלו גדלים בסמוך: בהר הגבוה בסיני, בסוריה, בירדן ובחבל חיג'אז בסעודיה. אלה פרסית מופיעה בד"כ כעצים בודדים ואינה יוצרת חורשים ויערות. עצי אלה פרסית מופצים באופן נרחב ברחבי אסיה.
מקור השם הלטיני של העץ, P. khinjuk, הוא בכינוי המקומי בו כונה העץ בחבל בלוצ'יסטן שבאירן, מקום בו הוגדר העץ לראשונה במאה ה-19.
הסוג אלה כולל תשעה מינים בהם שלושה הגדלים בר בישראל.
כתב: צבי אבני