ארכובית ארץ-ישראלית

ארכובית ארץ-ישראלית היא צמח רב-שנתי, קרח, שמבסיסו המעוצה מסתעפים גבעולים עשבוניים זקופים רבים, המזדקרים עד לגובה של כ-150 ס"מ. הגבעולים עשויים פרקים ארוכים, מפוספסים בעורקי אורך עדינים, ירוקים-כהים. מן המפרקים יוצאים עלי-לוואי קרומיים, מעורקים, מאוחים לשופרים מוארכים העוטפים את הגבעול, אורכם עד 2.5 ס"מ, כהים בבסיסם וראשם לבנבן-שקוף ונראה כקרוע. העלים בעלי פטוטרות קצרות מאוד, סגלגלים-צרים, מעורקים בחלקם התחתון, משני צידיהם, בעורקים בולטים. בקיץ נושרים העלים ועיקר ההטמעה נעשה על-ידי הגבעולים הירוקים.
בעמודי הפריחה, בחלקי הגבעול העליונים, צברים מרווחים של מספר פרחים, היוצאים מסורגים בחיק עלים. הפרחים נתונים בחיק שופרית, צבעם לבן-צחור מצדם העליון, ירקרק-ורוד מצדם התחתון והם גדולים מעט מפרחי ארכובית שבטבטית, שלה תכונות דומות מאוד. לפיכך, יש הרואים בשני המינים - ארכובית ארץ-ישראלית וארכובית שבטבטית - מין אחד ולפיכך ארכובית ארץ-ישראלית נחשבת כ”מין מסופק".
לפרחים 5 עלי כותרת, 8 אבקנים ועמוד עלי קצר, המפוצל ל-3. הפרי אגוזית מחודדת בעלת 3 מקצועות, צבעה חום-מבריק והיא בולטת מעל שרידי העטיף, המתרחקים מן האגוזית עם ההבשלה. זוהי תכונה נוספת המבדילה בין ארכובית ארץ-ישראלית לארכובית שבטבטית, שבה האגוזית אינה בולטת מעל שרידי עלי הכותרת והם נשארים הדוקים אליה.
ארכובית ארץ-ישראלית פורחת באביב ובסתיו. היא גדלה בחולות נודדים ועמוקים במישור-החוף ובנגב. היא אנדמית לארץ-ישראל וסביבתה הקרובה.
ארכובית ארץ-ישראלית תוארה בשנת 1966, על-ידי אחד מבכירי הבוטנאים הישראליים, חתן פרס ישראל, הפרופסור מיכאל זהרי (1898-1983). שם המין, העברי והמדעי, מתייחס לתפוצת המין, המוגבלת לארץ-ישראל.
שמו המדעי של הסוג, Polygonum, מיוונית: poly  - הרבה, goni - ברך, מפרק, לאמור:"רב-ברך", על שום המפרקים הרבים עטויי השופר של המין. אכן, במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931), מופיע שם הסוג רַבְבֶּרֶךְ. זאת, למרות שכבר היה מוכר השם אַרְכּוּבִית, אשר הופיע לראשונה במילון "ילקוט הצמחים" של האקדמיה ללשון העברית, שערכו פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), בשנת תר"ץ (1930), כהטיה של המילה התלמודית ארכובה - ברך. במילון לצמחי ארץ-ישראל שיצא ע"י ועד הלשון בשנת תש"ו (1946) שונה הכתיב לזה המוכר לנו כיום – אַרְכֻּבִּית. השם אַרְכֻּבִּית אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִית נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג ארכובית (המחולק כיום לשני סוגים, ראה להלן) כ-250 מינים מוסכמים ומינים רבים מסופקים. בישראל נאספו 18 מינים, המחולקים לשתי קבוצות עיקריות: 5 מינים שבהם הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת צפופה והם רב-שנתיים (מינים אלה נמנים כיום עם הסוג Persicaria, אך שם הסוג העברי נשמר והוא עודנו "ארכובית") ו-13 מינים שבהם הפרחים בודדים או בקבוצות בחיקי עלים, בהם מינים חד-שנתיים ורב-שנתיים (אלו הם בני הסוג Polygonum).

כתב דרור מלמד