ורד צידוני

ורד צידוני הוא שיח קוצני בעל פרחים לבנים גדולים יפי וריחניים. הענפים מקושתים סבוכים ומצוידים בקוצים דוקרניים דמויי אנקול. העלים מסורגים, בעלי מבנה מורכב- מנוצה משוננים בשפתם.
מספר העלעלים הוא בלתי זוגי והם בעלי שערות בלוטיות דלילות. בבסיס העלה מצויים עלי לואי המעורים בבסיס הפטוטרת. הצמח גדל מהר ענפיו משתרגים על צמחים הגדלים בסביבתו. 
הפרחים גדולים ובולטים צבעם לבן, בודדים או ערוכים בקבוצות. עלי הגביע רחבים בבסיסם וצרים בראשם הם יוצרים יחד צורה של כד. עם היפתח הפרח מופשלים עלי הגביע לאחור לכוון השחלה. מספר אונות הכותרת 6-4, ובמרכזם אבקנים רבים בצבע צהוב זריהם חופשיים, והם מסודרים סביב עמוד העלי. עמוד העלי מורכב מעמודים מאוחים לעמוד אחד ארוך הבולט במרכז הפרח. הפרחים מפיצים ריח חזק אליו נמשכים חרקים בעיקר דבורים הזוכים בגמול של גרגירי אבקה. הפרח חסר צוף פורח ממאי עד אוגוסט.
השחלה תחתית בנויה מעלי שחלה רבים מפורדים. הפרי עסיסי, בהבשילו צבעו אדום בהיר. מכיל בתוכו הרבה אגוזיות קשות שהם הזרעים שבעת הבשלתם, צבעם חום. הפרי נשאר זמן ממושך על השיח, הוא נאכל על ידי יונקים וציפורים.
הצמח גדל בגדות נחלים ובקרבה למעיינות. הוא גדל במרכז הארץ : בשרון  לאורך גדות הנחלים באזור מנשה, ובעמק החוּלה. הוא גדל בעוד כמה אתרים כמו: עמק עכו, חוף כרמל, עמק יזרעאל, שולי הקישון, באזור פלשת ובחרמון.
הצמח נמצא בסכנה בשל פגיעה קשה בבתי גידול של מקווי מים שסיבתם העיקרית היא ניצול מקורות המים ותפיסתם במעלה הנחלים. מה שהביא לצמצום בתי הגידול האקווטים ולפגיעה קשה בצומח ובחי סביבם.
ורד צידוני הוא מין אנדמי למזרח התיכון, גדל ברצועת הסהר הפורה עם חדירות לטורקיה, בירדן – מצוי הצמח בגלעד, הוא שכיח בלבנון , בסוריה, בכורדיסטן ובצפון עירק.
הסוג ורד כולל 150-100 מינים הנפוצים באזורים הממוזגים ומעט מינים גדלים בהרי אפריקה. באירופה מצויים 45 מינים, רבים מכליאים ביניהם. בארץ גדלים שלושה מיני ורד: ורד הכלב, בעל פרחים ורודים, עמודי עלי מפורדים וקצרים והוא גדל בחורש אלון מצוי. ורד צידוני הגדל ליד מקווי-מים, פרחיו לבנים ועמודי העלי מאוחים למבנה מוארך, ומין שלישי, ורד דביק, הגדל במרומי החרמון.
ורד הבר שימש לטיפוח מיני הוורדים המוכרים לנו בתרבות כצמח נפוץ בגינון. כמו כן הורדים מהווים ענף חקלאי חשוב בארץ ובעולם והם נסחרים בבורסות החשובות בעולם. פרחי הורד שימשו מקור חשוב בתעשיית שמנים לתמרוקים, וכן ברפואה עממית. עלי הכותרת של ורד משמשים גם כיום להכנת בושם ותה ורדים. גם הפירות משמשים כמקור לחליטת תה, והם נחשבים כמרפא כנגד דלקת גרון, דכוי שלשול כרוני, חיזוק הריאות וממריץ פעילות הגוף.
כתבה ערגה אלוני

סימני שטח לזיהוי ורד צידוני
צבע הפרח של ורד צידוני הוא לבן ללא שמץ של ורדרדות.
סימני  שדה להבחין בין ורד צידוני לורד הכלב:
ורד צידוני הוא צמח זקוף, ורד הכלב משתרע.
ורד צידוני בטבע צומח תמיד ליד מקור מים , מעין או נחל איתן .