ארכובית סנגלית היא עשב רב-שנתי של שולי מים מתוקים. צבעו ירוק רענן. העלים גדולים, מוארכים, ירוקים (ללא כתם כהה), רכים ודביקים, מקומטים או גלוניים מעט. רוחבם עולה על 3 ס"מ, אורכם 10–30 ס"מ. השופרית שבבסיסם ורודה, ארוכה מאוד. במבט במגדלת רואים על פני העלה בלוטות צהובות.
ארכובית סנגלית פורחת בקיץ, ממאי עד ספטמבר. הפרחים ורדרדים, ערוכים בשיבולת צפופה בראשי ענפים. הפרח דו-מיני, העטיף פשוט, עם 4–5 עלי עטיף, 8 אבקנים בשני דורים.
ארכובית סנגלית גדלה בביצות ובגדות-נחלים. בתי-גידול אלה סבלו במאה השנים האחרונות מהפרעות בידי אדם, ונותרו כיום בעיקר בעמק החולה ובבקעת כנרות, ואף שם הם נתונים בסכנת פיתוח. תפוצתה העולמית טרופית בעיקרה.
הסוג כולל 200 מינים, בארץ 18. השם ארכובית, ובלועזית "רב-ברך", מציין את המפרקים (ברכיים) הבולטים בגבעול: בכל מפרק צומחים עלי-לוואי קרומיים, המאוחים לנדן קרומי בדמות שופר, והם מקיפים את המפרק ומדגישים אותו. מינים אחדים שימשו ברפואה העממית לצרכים שונים, בעיקר נגד פגעים בדרכי העיכול – מהשיניים ועד למעיים. מבחינים בסוג בין 2 קבוצות של מינים: קבוצה של בתי-גידול לחים וקבוצה של בתי-גידול יבשים. ארכובית סנגלית שייכת לקבוצת המינים הגדלים בבתי גידול לחים. קבוצה זו נחשבת לסקציה נפרדת בשם Persicaria, ויש חוקרים המציעים אף להפריד אותה לסוג עצמאי בשם זה.
כתב מייק לבנה