פשתנית משולשת היא צמח חד-שנתי זקוף, נמוך ומוצק, שעליו ביציים רחבים, חלקם נגדיים או ערוכים בדורים בני 3 עלעלים.
פשתנית משולשת פורחת בין מרס למאי. הפרח דו-שפתני גדול, אורכו 15–25 מ"מ. השפה העליונה זקופה וארוכה ושסועה, מראה כזוג אוזני ארנב, והיא משווה לפרח כולו מראה שובב כשל פרצוף חצוף של ארנב מתגרה. הדורבן סגול, מוצק, קצר, כפוף קלות. צבע הפרח צהוב בהיר עד סגול בהיר, עם כתם צהוב עז מרענן בלוע הפרח.
פשתנית משולשת גדלה בנוף עשבוני ובשדות מעובדים, בעיקר במרכז הארץ. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
הסוג פשתנית אופייני למשפחתו, וגם מיוחד בתוכה. הכותרת דו-שפתנית, לרוב צבעונית מאוד, עם שילובי-צבעים עליזים. בבסיס הכותרת יוצא דורבן, ובו נאגר הצוף. לוע הכותרת חסום על-ידי בליטות משתי שפותיו. רק דבורים ארוכות-לשון וחזקות מסוגלות להגיע למאגר הצוף, וכולו שמור רק להן. האבקנים 4, מהם 2 קצרים ו-2 ארוכים. הדמיון בין פשתנית לפשתה חיצוני ושטחי, ואין הן קרובות אלא בשם, ואולי בסיבי-הגבעול. הסוג קרוב ודומה לסוג עפעפית (קיקסיה לשעבר), ששניהם נכללו פעם בסוג אחד. הוא נבדל ממנו בצורה שהפרי נפתח: בפשתנית זה הלקט הנפתח בראשו ב-4–6 קשוות או שיניים, לעומת ההלקט של העפעפית הנפתח בפתחים צדדיים בראשו ("עפעפיים").
בסוג 150 מינים, מהם רבים שתורבתו ופותחו מהם זנים תרבותיים. בארץ 10 בר.
כתב מייק לבנה