שסיע ערבי הוא דגן חד-שנתי, מסועף מבסיסו, אורך גבעוליו 20-7 ס"מ, שרוע בתצורה רדיאלית, נטוי, או כמעט זקוף. מפרקי הגבעולים הדקים ניכרים בצבעם החום-כהה הבולט. פי נדני העלים מזוקן וטרפי העלים נימיים וגלולים. התפרחת מכבד צפוף דמוי שיבולת ירוקה בצעירותה, בעלת גוון סגול בבגרותה והיא מאפירה-מלבינה עם ההבשלה. השיבוליות מוארכות, פחוסות בצידיהן, בנות 8-5 פרחים פורים תלת-אבקניים ופרח מנוון בקצותן, נישאות על עוקצים קצרצרים, מתפרקות ונושרות בשלמותן עם ההבשלה. הגלומות שוות, מחודדות, קרחות וארוכות בהרבה מהמוצים.
הסוג שסיע קרוי על שום מבנה המוץ התחתון שהינו בעל שסע עמוק, המחלקו לשתי אונות. בשסיע ערבי אונות המוץ התחתון של הפרח התחתון ארוכות בהרבה מרוחבן, מהוות שליש עד מחצית מאורך המוץ כולו, סימן המבדילו משסיע שעיר בו אונות המוץ התחתון קצרות ובעלות אורך ורוחב כמעט שווים. המוץ התחתון קרומי וחציו התחתון שעיר. המוץ העליון קצר בהרבה וקצהו מגיע עד לבסיס השסע של המוץ התחתון. הפריחה בסוף החורף - תחילת האביב.
שסיע ערבי הוא צמח של מקומות חרבים ומדבריות, אך הוא מתפשט בסדקי מדרכות ובאיי תנועה ונפוץ בכל הארץ. תפוצתו העולמית נרחבת והיא משתרעת על פני כל היבשות.
כתב דרור מלמד