עליעב מדוקרן הוא צמח חד-שנתי, מסועף מבסיסו, גובהו 40-15 ס"מ, גבעוליו נטויים או זקופים, מעורקים. העלים ישרים וצרים, שטוחים, קטיפתיים. התפרחת דמוית סוכך-מורכב שקרנותיו הראשיות בלתי שוות. שם המין המדעי, bis-umbellata פירושו "כפול-סוכך", אך שמו העברי - "מדוקרן" - מטעה, משום שהסתעפויות התפרחת בדרך כלל אינן דו-קרניות. בבסיס הסוכך הראשוני 3-2 חפים דמויי עלים, הארוך שבהם עולה באורכו בדרך כלל בהרבה על אורך התפרחת. השיבוליות בודדות בראשי ענפי הסוכך המשניים, מוארכות, קמורות בתחתיתן וחדות בראשן, רוחבן עד 2 מ"מ. בכל שיבולית מספר רב של פרחים. הגלומות רעופות-חופפות בצפיפות, ביצתיות-מחודדות, בעלות קרין לאורכן, קרומיות, קרחות. הפרחים בעלי אבקן יחיד. עמוד העלי מעובה בבסיסו ונושר לאחר ההבשלה, מכאן שם הסוג העברי, הוא שעיר ונושא שתי צלקות. הפרי, אגוזית חד-זרעית קמורה משני צידיה ועל פניה מתווה שתי וערב ייחודי של עורקים.
עליעב מדוקרן פורח באביב ובראשית הקיץ. הוא גדל במקומות לחים ואף כי כיום הוא נדיר למדי, בשל הרס בתי הגידול שלו, הוא דווח או נאסף מרוב גלילותיה הצפוניות והמרכזיות של ישראל. תפוצתו העולמית משתרעת על פני מערב אירופה, אסיה, אפריקה, דרום-אמריקה ואוסטרליה.
הסוג עליעב מונה יותר מ-300 מינים ברחבי העולם. בישראל מצויים שני מינים בלבד, המין השני, עליעב חלוד, הוא רב-שנתי ונדיר. שמו המדעי של הסוג מרמז על שעירות עמוד העלי בחלק מהמינים, כולל בעליעב מדוקרן (בלטינית: fimbri הוא "סיבי" ו-stylus הוא "עמוד העלי").
כתב דרור מלמד