כרפסית עדינה

כרפסית עדינה היא חד-שנתי, עדין, קירח, נטוי או זקוף, גובהו 50-5 ס"מ ולו שורש שיפודי דק וארוך. מבסיס הצמח מסתעפים גבעולים דקיקים, חלולים, מחורצים, המתפצלים בהמשכם לגבעולי משנה. את פטוטרות העלים חובקים נדנים היוצרים התעבויות עדינות בבסיס העלים. העלים  גזורים 3-2 פעמים לאונות נימיות, מכאן שם המין המדעי (leptophyllum, מיוונית leptos  - "עדין", phyllum "בעל-עלווה"). העלים התחתונים גזורים לעתים עד 4 פעמים ואונותיהם קצרות, שטוחות ורחבות מעט יותר, דמויות אזמל, כך שנוף הצמח נראה צפוף יותר בבסיסו.

התפרחת עשויה סוככים מורכבים, בני 5-1 קרניים, חסרי מעטפת, היושבים אל מול העלים, לאורך הגבעולים. מכיוון שעוקץ הסוכך הראשי קצר מאוד וכמעט ואינו נראה, הרי שקרנות הסוכך יושבות למעשה על הגבעול והסוככים נדמים כפשוטים, וכאילו הם יוצאים בקבוצות מן הגבעול. הסוככונים חסרי מעטפיות, בני 15-5 קרנות נושאות פרחים. הגביע חסר, עלי הכותרת ביצניים, זעירים, לבנים.

הפרי דו-זרעון ביצני, חום-כהה, פחוס, קירח, בעל צלעות אורך קמורות, רחבות, צבען חום-בהיר, הכנית חרוטית-שטוחה, עמודי העלי קצרים מאוד ואינם בולטים. שם הסוג המדעי, Ciclospermum, מיוונית: kiklos – "עגול, כדורי", spermum – "זרע", על שום צורת הפרי.

כרפסית עדינה פורחת באביב. בית גידולה מדשאות, צדי דרכים ושדות. היא נחשבת כצמח אפיזודי בישראל, אשר הגיע לארץ בשנים האחרונות ונצפה לעתים רחוקות. הצמח התגלה לראשונה בארץ על ידי פרופ' אבינעם דנין, בשנת 1990 על מדשאה בירושלים. בשנים האחרונות נמצאה אוכלוסיה בת-קיימא בגינה ברמת השרון ע"י אורי שטיין ומספר פרטים של כרפסית עדינה נצפו שם מספר שנים ברציפות. תפוצתה העולמית משתרעת בכל היבשות.

כרפסית  עדינה  מכונה  באנגלית  "slender  celery",  "כרפס  עדין"  ולעתים  "fir-leafed celery", "כרפס בעל עלי-אשוח", משום שאונות העלים הנימיות מזכירות את עליו המחטניים של עץ האשוח. לצמח ארומה המזכירה טעם מעודן של כרפס והוא משמש כצמח תבלין בארצות שונות (למשל בברזיל).

כרפסית  עדינה  תוארה  לראשונה  בשנת   1805 ע"י  הבוטנאי  הדרום-אפריקני פרסון  (Christiaan Hendrik Persoon, 1761-1836) ששייכה לסוג כמנון - Pimpinella. הבוטנאי האנגלי ג'ורג' בנטהאם (George Bentham, 1800-1884), מגדולי הסיסטמטיקאים שייך את הצמח לסוג כרפס, Apium, בשנת 1867. בשנת 1923 הופרד הסוג כרפסית לסוג נפרד – Ciclospermum, ע"י מייסד הגן הבוטני של ניו-יורק,  נתניאל  בריטון  (Nathaniel Lord Britton,  1859 -1934)  ועמיתו  פרסי ווילסון  (Percy Wilson, 1879-1944), אשר חקרו את צמחיית דרום-אמריקה ואספו את הצמח במסעיהם. עם קבלת שם סוג זה כמוסכם ברשימת הצמחים של אירופה והמזרח התיכון (The Euro+Med Plant Base) הוחלף שם הסוג בעברית מכרפס לכרפסית.

מיון הסוג כרפסית עדיין נתון לוויכוח בין הבוטנאים. ברשימות אחדות הוא סוג מונוטיפי, שבו כרפסית עדינה הוא מין יחיד מוסכם וברשימות אחרות נכללים עד 4 מינים ו-2 תתי-מינים של כרפסית עדינה (C. latisectum, C. multisectum), אך הם אינם שמות מוסכמים ויש המשייכים את הצמח עדיין לסוג כרפס.

כתב דרור מלמד