חודיים מנוצים

חודיים מנוצים הוא צמח עשבוני חד-שנתי, קירח, זקוף, גובהו 60-15 ס"מ. הגבעולים פחוסים, אשונים, מעורקים ומחורצים. לעתים מן הגבעול המרכזי, בערך במחצית גובהו, מסתעפים מספר ענפים. העלים מסורגים. בבסיס הפטוטרות אוזניות מורחבות הלופתות את הגבעול. טרפי העלים מחולקים-מנוצים ל-7-4 זוגות עלעלים ביצניים-מוארכים ועלעל קיצוני עגלגל. התפרחת אשכול בראשי הגבעולים, המתארך עם ההבשלה, כך שבעוד הפרחים התחתונים מבשילים לכדי פירות מפותחים, עדיין ראשי הגבעולים נושאים פרחים. העטיף עשוי ארבעה עלי גביע קירחים, נפרדים, מוארכים-זקופים וארבעה עלי כותרת לבנים. בפרחים ארבעה אבקנים, זוג אחד גבוה מחברו ועמוד עלי חרוטי, המסתיים בצלקת כיפתית. חודיים מנוצים ניכר בפריו הייחודי - תרמיל פחוס-שטוח, אורכו 2.5-1.2 ס"מ, נישא על עוקצים קצרים ואשונים, ההדוקים לגבעול, באמצעיתו עובר עמוד העלי המזדקר מעט מעל ראש הפרי ומצדדיו זוג חודים או בליטות מכונפות, קצרות מעט מעמוד העלי, הן אשר הקנו לסוג את שמו העברי. למעשה, נראה הפרי כאילו בראשו 3 קרניים. עם ההבשלה מתקשת הפרי מציר התפרחת לצדדים, אך אינו נושר. בכל אחת מקשוות הפרי 6-4 זרעים מנוקדים.
חודיים מנוצים פורח באביב. בית גידולו מקומות לחים, שולי ביצות ובריכות חורף. הוא נדיר ביותר בישראל וגדל באתר יחיד ברמת הגולן, מסיל ע'סנייה, סמוך לקיבוץ עין זיוון, שם נמצא בשנת 1983 ומאז קיימת באתר אוכלוסיה יציבה בת עשרות פרטים. תפוצתו העולמית בסוריה, בלבנון ובבלקן וגם שם הצמח נדיר.
חודיים מנוצים תואר בשנת 1823 ע"י הבוטנאי הגרמני רייכנבאך  (Heinrich Gottlieb Ludwig Reichenbach, 1793-1879), אשר קרא את הסוג Andrzeiowskia לכבודו של הבוטנאי הפולני אנטוני אנדרז'יובסקי (Antoni Lukianowicz Andrzejowski, 1785-1868). שם המין המדעי, cardamine, מאזכר את צורת העלים הדומים לעלי בני הסוג קרדמין וכך גם שם המין העברי מתייחס לעלים המנוצים. שם המין, חֻדַּיִם מְנֻצִּים, נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
הסוג חודיים הוא סוג מונוטיפי שבו חודיים מנוצים הוא המין היחיד.

 כתב: דרור מלמד