רינכוסטגיום הכרך

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

רינכוסטגיום הכרך הוא טחב-עלים המשתייך למשפחת Brachytheciaceae. הוא טחב פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), בינוני בגודלו, יוצר שטיחים רפים צהבהבים-ירוקים עד ירוקים-עזים. גבעולי הגמטופיט זוחלים, מוארכים, רופפים על-פני המצע ואינם נצמדים אליו בחוזקה. העלים  רעופים זה על גבי חברו, מתפשקים בהתייבשם. הטרפים ביצניים, בסיסם הדוק לגבעול, מצטררים בשליש הטרף העליון, קצותיהם מסתיימים בחוד עדין, קצר, המתעקל ומתעוות. בהסתכלות בהגדלה ניתן להבחין כי עורק האמצע בטרף-העלה נמשך עד לכדי שני-שליש אורך הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים מרובים. המנבג (ספורופיט) סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה לשם שחרור הנבגים. הזיף (seta) זקוף, אדום, חלק, ארוך, מתנשא לגובה של עד כ-2 ס"מ, נושא קופסית מנבג (capsule) גלילית-מוארכת, לא-סימטרית, נוטה הצידה, עד שהיא ניצבת לזיף, באופן כמעט אופקי ביחס לקרקע. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור, שבסיסו כיפתי. פי-המנבג (peristome) חרוטי, כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים והטבעת הפנימית (endostome), עשויה קרום-בסיס (basal membrane), מחולק ל-16 מקטעים ריסניים דמויי-שיניים, הערוכות בין שיני האקזוסטום.
רינכוסטגיום הכרך הוא מין מזדמן עד מצוי בישראל, גדל בגלילות צפון-הארץ, מן הכרמל ועד לחרמון, בהרי יהודה, בשרון ובשפלה. בית גידולו במקומות מוצלים על סלעים וקירות, בקרבת מים זורמים. תפוצתו העולמית משתרעת מצפון אפריקה, דרך אגן הים התיכון ואירופה ועד מזרח אסיה.
רינכוסטגיום הכרך תואר בשנת 1852 על-ידי הבוטנאי האלזסי וילהלם שימפר (Wilhelm Philippe Schimper,1808-1880). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1807 על-ידי צמד הבוטנאים הגרמנים וובר ומור (Friedrich Weber, 1781-1823; (Daniel Matthias Heinrich Mohr, 1780-1808 , ששייכו אותו לסוג Hypnum (H. megapolitanum).
שמו המדעי של הסוג, Rhynchostegium, מיוונית: rhynchos  - "מקור", stegeon - "גג", "מכסה", לאמור: "מכסה בעל-מקור", מאזכר את צורת מכסה המנבג (אופרקולום). בעבר היו שהגדירו את המין רינכוסטגיום הכרך כ-Eurhynchium megapolitanum, הנחשב כיום שם נרדף. חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979), שספרו "מבוא לטחבים בישראל" פרץ דרך בתיאור טחבי ישראל, טבע עבור הסוג Eurhynchium את השם  "אמקור" (פראפרזה על מכסה פי המנבג דמוי המקור) והעניק למין את השם "אמקור מגפוליטני". בהיעדר שיום עברי רשמי לטחבי ישראל על-ידי האקדמיה ללשון העברית, בחרנו לא לשמר את השם העברי "אמקור" לסוג רינכוסטגיום המתואר כאן, אלא להמשיך להשתמש בו למיני הסוג Eurhynchium הגדלים בישראל. נקטנו בכלל שאין לעברת את שמות הסוגים, למעט אם עוברתו על-ידי בילבסקי, אולם כדי להקל על החובב דובר העברית להבחין בין מינים שונים בני אותו סוג, עברתנו אחדים משמות המינים. לפיכך, שמו העברי של המין המוצע כאן על בסיס השם המדעי (megapolitanum - מלטינית: "מהעיר הגדולה"), אינו רשמי.
בסוג רינכוסטגיום יותר מ-220 מינים. בישראל נאספו 3 מינים, רינכוסטגיום הכרך הוא המצוי יותר מביניהם.

כתב: דרור מלמד