להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
וויסיה דחוסה היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Pottiaceae. זהו טחב בינוני, גובהו עד 1.5 ס"מ והוא הגבוה מבין מיני הסוג הגדלים בישראל. הוא יוצר שטיחים צפופים ירוקים-צהבהבים. העלים היבשים מסולסלים-מתולתלים, בהירטבם הם נפרשים ומתפשקים, אך שוליהם נותרים גלולים כלפי מעלה. הטרפים איזמלניים, צרים, מצטררים-מתחדדים. עורק האמצע (costa) בולט מעט מעבר לקצה הטרף.
אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט (מערך מעין "חד-ביתי" כזה בטחבים נקרא: autoicous). המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) ביצנית, קצרה - אורכה אינו עולה על 2 מילימטרים, צהבהבה-חומה, זקופה, נישאת על זיף (seta) צהבהב, ארוך למדי. המצנפת (calyptra) קרומית, דמויית מקור. המצנפת היא שארית הפלואידית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נבקעת המצנפת בבסיסה, בסדק אחד (מצנפת "כבונה", cucullate), נושרת וחושפת מכסה מנבג (operculum) דמוי-מקור, לעתים מלוכסן, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. בסוג וויסיה פי-המנבג (peristome) מנוון, או חסר. בוויסיה דחוסה קופסית המנבג חסרה לחלוטין שיני פי-מנבג ולעתים פתח הקופסית מכוסה בקרום לבנבן דקיק.
תקופת צמיחתה של וויסיה דחוסה נמשכת מהסתיו (נובמבר) ועד לאביב (אפריל), המנבגים מופיעים בחורף.
וויסיה דחוסה מצויה בהרי יהודה, מדבר יהודה ואזור ים-המלח ובצפון הארץ. בית גידולה כיסי קרקע על סלעים ובקרקעות חשופות. תפוצתה העולמית קוסמופוליטית.
וויסיה דחוסה תוארה בשנת 1863, על-ידי הרופא והבוטנאי השוודי לינדברג (Sextus Otto Lindberg, 1835-1889). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1811, על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני וויט (Johann Gottlob Wilhelm Voit, 1787-1813), ששייך אותו לסוג אלשן (Gymnostomum condensum).
שמו המדעי של הסוג, Weissia, לכבודו של הבוטנאי הגרמני ווייס (Friedrich Wilhelm Weiss,1744-1826), חוקר חזזיות מהעיר גוטינגן.
שם המין, condensa - מלטינית "צפופה", "דחוסה", על שום המושבות הצפופות שיוצר הטחב. שם המין העברי, תרגום השם המדעי, אינו רשמי.
בסוג וויסיה כ-215 מינים. בישראל נאספו 7 מינים.
כתב: דרור מלמד