אנטיטריכיה קליפורנית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

אנטיטריכיה קליפורנית היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), המשתייך למשפחת Leucodontaceae, גבעוליו שרועים-זוחלים ויוצרים שטיחים פשוקי-ענפים. הגמטופיט חסון למדי, ירוק-חום כשהוא יבש, ירוק זוהר כשהוא לח. ביובש העלים נצמדים רעופים אל הציר, והענפים נראים גליליים, דקים ואשונים, נטויים-זקופים, מרוחקים זה מזה, קשותים אך מעט. עם הירטבם מתפשקים העלים ומוריקים והצמח מקבל מראה רענן וצפוף תוך שניות מספר. העלים קעורים, ביצניים-רחבים, מחודדים בקצותם. שולי העלה גלולים כלפי מטה, קצה העלה המחודד משונן (תכונה זו ניתן לראות במיקרוסקופ וקשה להבחין בה אפילו בעזרת זכוכית מגדלת), עורק האמצע נמשך עד לכדי שלושה-רבעים מאורך העלה. 

אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, באופן מעין "דו-ביתי" (dioicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), עשויים קופסית (capsule) גלילית-מוארכת, בלתי-סימטרית, הנפתחת במכסה (operculum) דמוי-מקור וכך מתאפשר שחרור הנבגים. פי-המנבג (peristome) כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים והטבעת הפנימית (endostome) בת 16 מקטעים ריסניים, דמויי-שיניים קצרות, הערוכות אל מול שיני האקזוסטום. בישראל לא נצפו מעולם פרטים נושאי מנבגים.
אנטיטריכיה קליפורנית גדלה על סלעים וגזעי עצים במקומות מוצלים בגליל, בגולן ובחרמון. תפוצתה העולמית משתרעת בצפון אפריקה, דרום-מזרח אסיה, המזרח התיכון, דרום-אירופה וצפון-אמריקה.
אנטיטריכיה קליפורנית תוארה בשנת 1865 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) האמריקני סוליבנט (William Starling Sullivant, 1803-1873), על פי תיאורו המוקדם יותר, אך הבלתי מספק באופן רשמי, של הבריולוג השוויצרי לסקוורו (Charles Léo Lesquereux, 1806-1889).
שמו המדעי של הסוג, Antitrichia, מיוונית: anti - "מול", trichos - "שערה", מאזכר את מבנה השיניים בפי-המנבג בסוג, כאשר, כאמור, שיני האנדוסטום ערוכות מול שיני האקסוסטום. שם המין, californica, על שום מקום איסוף צמח הייחוס (type). שמו העברי של המין אינו רשמי.
בסוג אנטיטריכיה 2 מינים, אנטיטריכיה קליפורנית הוא המין היחיד בסוג הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד