אלואינה מלענית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים" ( http://www.wildflowers.co.il/hebrew/moss.pdf)

אלואינה מלענית היא טחב-עלים המשתייך למשפחת Pottiaceae. זהו טחב אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), הניכר בעלים בשרניים, המסתיימים במלען שקוף (מכאן שם המין העברי, שאינו רשמי). הצמחים פזורים, או צומחים בקבוצות, לעתים-קרובות בינות למיני טחבים אחרים. הגמטופיט זעיר, גובהו עד 3 מ"מ, ירוק. הגבעולים קצרצרים, פשוטים ואינם מסועפים. העלים ערוכים בשושנת, בסיסם חובק את הגבעול כנדן. הטרפים לשוניים-ביצניים, מבריקים-זגוגיים, פרושים מעלה בזוית של עד 45 מעלות. שולי הטרפים מקופלים על פני הטרף ומשווים לעלה מראה בשרני, שתעלה עמוקה - היא מרכז הטרף, שאינו מכוסה בשוליים - עוברת לאורכו. בתאי צדו התחתון של הטרף סיבים מכילי-כלורופיל. קיפול העלה, כך שצידו התחתון פונה מעלה כלפי השמש, מאפשר הטמעה יעילה יותר. העלים המקופלים הם סימן שדה חשוב לזיהוי הסוג. בחלק ממיני האלואינה המקומיים (אלואינה מצויה ואלואינה אשונה) שולי העלה מקופלים לכל היקף הטרף, כולל קצהו, כך שהתעלה הנוצרת במרכז הטרף אינה פתוחה בקצה העלה (קצה העלה כבון). באלואינה מלענית, שולי הטרפים מקופלים לכל אורך העלה מצדדיו, אך קצהו אינו גלול מעלה ולפיכך אינו כבון, אלא התעלה הנוצרת מקיפול העלה נותרת פתוחה כלפי קצה הטרף. קצה הטרף קהה-מעוגל ומסתיים בשערה דמויית-מלען קרומי שקוף-לבנבן, עבה למדי, לא קשיחה ולפיכך בדרך-כלל אינה ישרה, אורכה כמחצית אורך הטרף. קל מאוד לזהות את המין משום שזהו המין היחיד בישראל שלו עלה "ממולען" מקופל-שוליים.

אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים, בכעין מערך "דו-ביתי" (dioicous).
המנבג סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתח במכסה לשם שחרור הנבגים, דומה מאוד למנבגים של סוגים אחרים במשפחה, כמו סלולית (Tortula), צייצת (crossidium) וזקנית (Barbula). קופסית המנבג (capsule) נישאת על זיף (seta) זקוף, צהבהב-אדמדם, אורכו 1.4-0.6 ס"מ. הקופסית גלילית אורכה 3.2-1.7 מ"מ, זקופה. בראש הקופסית מצנפת (calyptra) הפלואידית קרומית חרוטית-צרה, חלקה, שארית מרקמת הארכגון המכילה את תא הביצה, אותה מבקע זיף המנבג הדיפלואידי ונושאה בקצהו, תוך התפתחותו, עד לנשירתה. עם ההבשלה, נבקעת המצנפת בבסיסה, נושרת וחושפת מכסה מנבג (operculum) דמוי-מקור זקוף, לעתים מעט כפוף, אורכו כשליש אורך הקופסית, הנפתח ונושר לפני שחרור הנבגים. אלה מופצים דרך פי-מנבג (peristome) חרוטי, שבו 16 שיניים, עולות מקרום-בסיס (basal membrane) מפותח, שסועות כל אחת ל-2 אונות נימיות, כך שלמעשה נראות 32 שיניים, מפותלות.
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתה של אלואינה מלענית קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). מנבגים בשלים ניתן למצוא בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים פברואר-מרץ).
אלואינה מלענית מצויה בעיקר באזורים היובשניים של ישראל, בנגב, במדבר יהודה ובעמק הירדן התחתון. בית גידולה קרקעות סידניות, כיסי קרקע על סלעים ומצוקים, במקומות מוצלים או מוארים. היא מסוגלת לגדול בבתי גידול קיצוניים ומתמודדת היטב עם עלייה זמנית של טמפרטורה ומליחות הקרקע. תפוצתה העולמית כמעט קוסמופוליטית.
אלואינה מלענית תוארה בשנת 1973 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) המכסיקני דלגדיו (Claudio Delgadillo Moya, 1945). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1838, על-ידי הבוטנאי האיטלקי דה נוטריס (Giuseppe De Notaris, 1805-1877), ששייכו למין סלולית (Tortula).
שם הסוג, Aloina, על שום דמיון הטחב לאלוי (Aloe, אלואה ורה) זעיר - שושנת עלים שממנה עולה גבעול תפרחת יחיד הנושא אשכול פרחים בקצהו. האיות העברי של שם הסוג הוא על-פי קביעתו של חלוץ חקר הטחבים בישראל, פליקס בילבסקי (1902-1979). שם המין, bifrons,  מלטינית: "דו-פרצופי", משום שהוא מציג תכונות שונות של מינים קרובים.  דה נוטריס, שכאמור התייחס למין כשייך לסוג סלולית, תיארו בין המין צייצת קשקשית [דה נוטריס התייחס אף למין זה כשייך לסוג סלולית - Tortula membranifolia, על פי תיאורו של הבוטנאי האנגלי הוקר (Sir William Jackson Hooker, 1785-1865), אך כיום שם הסוג התקף הוא Crossidium] ובין המין אלואינה מצויה. על פי תיאורו של דה נוטריס לאלואינה מלענית יש תכונות הדומות לאלואינה מצויה (עלים מקופלים) ולצייצת (זיף בקצה העלה) ומבחינה צורנית המין אלואינה מלענית נמצא "בדיוק בין שני המינים הללו", בלשונו של דה נוטריס.
בסוג אלואינה יותר 13 מינים מוסכמים, בישראל נאספו 3 מינים, אחד מהם, אלואינה מצויה כולל שני זנים מקומיים, הנחשבים ברשימות המובילות כמינים נפרדים.

כתב: דרור מלמד

* תודה לדר בן-נתן על העזרה במציאת המין ליד ערד