נקרה מישורית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

נֶקֶרָה מישורית היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב שרוע, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), המשתייך למשפחת Neckeraceae. הגמטופיט גס למדי, אשון, ירוק-זית עד ירוק-צהבהב חיוור, מבריק. הגבעולים משתרכים ונושאים שרידי עלים קשקשיים (בטחבים צורת גבעול זו קרויה stoloniform), קצותיהם מסתעפים לענפים צפופי-עלים, אורכם עשוי להגיע לכדי 5 ס"מ, שמהם מסתעפים ענפי משנה צדדיים, לעתים אף הם מסתיימים בקצוות זוחלים-משתרכים. העלים ערוכים לאורך הגבעול ב-8 שורות, פרושים במישור אחד, וכל הענפים אף הם פרושים אופקית באותו מישור, משווים לנוף הצמח מראה דו-מימדי, סימן אופייני לסוג, אשר הקנה למין את שמו (שאינו רשמי. גם השם המדעי,complanata , מלטינית" "מפולס", "חד-מישורי". אף השם העממי האנגלי, "נקרה שטוחה", flat Neckera, מאזכר תכונה זו). לפיכך, קל לזהות בשדה את המין, משום שאין עוד מין טחב בישראל שענפיו ועליו ערוכים בצורה דומה. כאשר הטחב גדל על מצע אנכי, כגון גזע עץ או פני סלע, לעתים-קרובות ענפיו צומחים אופקית, ניצבים למצע ומקבילים פחות או יותר לפני הקרקע וכך הם יוצאים אל מול פני המתבונן ונקל לאתרם על רקע מינים אחרים הגדלים בקרבתם. בלחות נפרשים העלים וביובש הם נעשים גלוניים קמעא. הטרפים קטנים, א-סימטריים, מוארכים-ביצניים, או לשוניים, קצותיהם מעוגלים ומסתיימים בחוד זעיר, שוליהם לעתים גלולים מטה באחד מצדי העלה, משוננים בעדינות בחלקם העליון. עורק האמצע כמעט שאינו מובחן, על-פי רוב קצר. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על פרטים נפרדים (מערך מעין "דו-ביתי", dioicous). המנבגים מתפתחים לעתים נדירות, סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה וכך מתאפשר שחרור הנבגים. בבסיס הזיף חפיות (perichaetial leaves) איזמלניות-מתחדדות, ארוכות מהעלים, חסרות עורק-אמצע. קופסית המנבג סגלגלה, חומה, נישאת על זיף זקוף, צהבהב, מזוות. מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור כפוף. פי-המנבג (peristome) עשוי 2 טבעות שיניים - exostome חיצוני ו-endostome פנימי. במנבגים צעירים ניתן להבחין במצנפת (calyptra) דמויית-מקור. המצנפת ההפלואידית היא שארית מרקמת הארכגון, המכילה את תא הביצה. זיף המנבג הדיפלואידי מבקע את רקמת הארכגון ונושא אותה בקצהו, תוך התפתחותו. עם ההבשלה, נבקעת המצנפת בתחתיתה בסדק יחיד (מצנפת כבונה, cucullate) ונושרת.
נקרה מישורית צומחת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). היא נדירה בישראל, יוצרת שטיחים על הקרקע, על גזעי עצים ועל סלעים באזורים מוצלים, בכרמל ובגליל העליון, לעתים מרובה במקום הימצאה. תפוצתה העולמית רחבה ומשתרעת באסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, צפון אפריקה וצפון אמריקה.
נקרה מישורית תוארה בשנת 1833, על-ידי הבוטנאי הגרמני הובנר (Johann Wilhelm Peter Hübener, 1807-1847). למעשה, תואר המין לראשונה על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (בריולוגיה)", אשר שייכו לסוג Leskea. תיאור המין, יחד עם תיאוריהם של כמעט כל מיני הטחבים שהיו ידועים בזמנו, ראה אור לאחר מותו, בשנת 1801, בספרו הבסיסי Species Muscorum Frondosorum (בלטינית: "מיני טחבי העלים").
שמו המדעי של הסוג, Neckera, לכבודו של הרופא, הבוטנאי והבריולוג הבלגי נקר (Noël Martin Joseph Necker, 1730-1793), שבין השאר תיאר את סוג הסחלב אצבעית (Dactylorhiza).
בסוג נקרה 280 מינים, נקרה מישורית הוא המין היחיד בסוג הגדל בישראל.

כתב: דרור מלמד