פברוניה ריסנית

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

 

פברוניה ריסנית היא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב זוחל, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט ולא בראש הגבעול), המשתייך למשפחת Fabroniaceae. היא דומה מאוד למין הנפוץ יותר בישראל, פברוניה זעירה וההבדלה בין המינים נעשית על פי צורת שינון שולי העלים, בה ניתן להבחין במיקרוסקופ. שני המינים גדלים לעתים זה לצד זה ויש הרואים בהם מופעים של מין יחיד. הגמטופיט שרוע, זעיר ועדין, יוצר שטיחים משיים רכים, צהבהבים עד ירוקים-חומים. העלים ביצניים-איזמלניים, מתחדדים, אך להבדיל מפברוניה זעירה קצה העלים אינו עולה על מחצית אורך הטרף. שולי הטרפים תמימים, או שעל-פי רוב הם משוננים בשיניים קצרות מאוד. בניגוד לשם המין, שיני העלים בפברוניה ריסנית אינם ריסניים והן עשויות תא אחד בלבד, בעוד שבבסיס השיניים של פברוניה זעירה ניתן להבחין ביותר מתא אחד בבסיס השן הריסנית. עורק האמצע מטושטש. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). המנבגים מרובים, סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), עשויים קופסית (capsule) ביצנית, סימטרית, מעט מוארכת יותר מבפברוניה זעירה, הנפתחת במכסה (operculum) פטמתי וכך מתאפשר שחרור הנבגים. בפי-המנבג (peristome) טבעת אחת בת 16 שיניים (haplolepidous) מאוחות לזוגות, כפופות פנימה באווירה לחה ומתפשקות החוצה בהתייבשות. הקופסית נישאת על זיף (seta) זקוף, או כפוף מעט, חלק. המצנפת (calyptra) קרומית חרוטית, חלקה, נבקעת בתחתיתה בסדק יחיד (מצנפת כבונה, cucullate) טרם נשירתה. עם פיזור הנבגים והתייבשות הצמח, הקופסית מתקצרת, שוליה מודגשים, פיה פעור לרווחה ושיני פי-המנבג זקופות מסביב לשוליו. 

פברוניה ריסנית צומחת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). בחודשי החורף מוצאים אותה בדרך כלל עם שפע מנבגים זעירים. בית גידולה גזעי עצי זית ואלון בחורשים מוצלים. היא נדירה בישראל ונאספה בגליל העליון ובאזור נחל דן, אולם יתכן והיא נפוצה במקום הימצאה (אוכלוסיה גדולה נמצאה על ידי כותב שורות אלה ביער ברעם). תפוצתה העולמית רחבה ומשתרעת בדרום-מערב אסיה, אגן הים-התיכון, אירופה, אסיה, צפון- ודרום-אמריקה ואוסטרליה.

פברוניה ריסנית תוארה בשנת 1827 על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) השוייצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828), בהתבסס על  תיאורו שלו עצמו משנת 1812, בו שייך את המין לסוג Hypnum והתייחס לשולי העלים כמשוננים-ריסניים (אף שתכונה זו, כאמור, אינה קיימת במין זה) - מכאן שם המין, ciliaris, מלטינית: "ריסני". שם המין העברי, תרגומו של השם המדעי,  אינו רשמי. שם הסוג, פברוניה, ניתן על-ידי חוקר הטבע האיטלקי ראדי (Giuseppe Raddi, 1770-1829) לכבודו של חוקר הטבע האיטלקי פברוני (Giovanni Valentino Mattia Fabbroni, 1752-1822). 

בסוג פברוניה 15 מינים, 2 מהם נאספו בישראל. 

 

כתב: דרור מלמד