אזנב מצוי פורח במרס–מאי. הפרחים צהובים, צידם האחורי של הפרחים החיצוניים בקרקפת נוטה לארגמן. כל פרחי הקרקפת לשוניים. סימן שדה לזיהוי של האזנב ולהבדלתו מפרחים דומים הם הפסים הכהים שבין חפי המעטפת. סימן נוסף הוא הזרעון הארוך בצורת מגל, שאינו ישר כמו במורכבים אחרים. בראשו מקור ארוך. הזרעונים הבשלים מופצים ברוח בעזרת ציצית של שערות מנוצות היושבת בראש המקור. כל זרעוני הקרקפת מבשילים בבת אחת והקרקפת נראית כמו כדור של נוצות (בדומה לסביון או זקן התיש).
אזנב מצוי נפוץ כמעט בכל חלקי הארץ בשדות, בצדי דרכים ובבתות. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
כתב מייק לבנה