חסה כחולת-פרחים היא צמח רב-שנתי זקוף, הנושא קרקפות של פרחים כחולים. גובהו עד כמעט מ'. בהיפצעו הוא נוטף מיץ חלבי. החלק העל-אדמתי מת מדי שנה בקיץ, ובחורף הבא מתחדש הצמח מתוך ניצנים היושבים בראש פקעת בקרקע. נקראה בעבר גם חסת הפקעות וכן חסה כרתית. עלי הבסיס שסועים עמוקות לאונות צרות כמו בחסת המצפן.
חסה כחולת-פרחים פורחת באפריל–מאי. הפרחים ערוכים בקרקפות כבכל בני משפחת המורכבים. כל פרחי הקרקפת לשוניים. הקרקפת גדולה, קוטרה עד 4 ס"מ. המעטפת ארוכה, אגסית צרה, עליה רעופים, ירוקים למטה וסגולים בחלקם העליון. לאורך חלקו העליון של הגבעול יוצאות קרקפות רבות הנישאות על עוקצים אופקיים ארוכים, המתכופפים בקצה כלפי מעלה. בכל קרקפת פרחים רבים, צבעם כחול–סגול חיוור, מזכירים את פרחי העולש. הלשון של הפרח משוננת בראשה ל-5 שיניים ברורות. התפרחת מתגוונת בזכות הצבע הכהה של צינור האבקנים והצבע הבהיר של האבקה שבראשו. הזרע חרוטי פחוס, חום כהה עד שחור, ובראשו ציצית שערות לבנה, נישאת על ניצב. פה ושם אפשר למצוא פרט שפרחיו בצבע צהוב חיוור, בניגוד לשמו.
חסה כחולת-פרחים גדלה בבתה ובחורש פתוח בסלעי גיר, נפוצה במפוזר בכל אזורי החבל הימתיכוני בארץ, לא שכיחה. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון והמזרח התיכון.
העלים אכילים ונחשבים טעימים במיוחד.
בסוג 100 מינים, בארץ גדלים 7 מיני בר, וכן מגדלים בה חסה תרבותית, שאינה מזכירה כלל במראה את מיני הבר.
כתב מייק לבנה