זקן-תיש ארוך הוא צמח רב-שנתי בן שבט החסניים בתת-משפחת הלשוניים ממשפחת המורכבים. זה צמח עשבוני זקוף, בלתי מסתעף או מסתעף מבסיסו בלבד, גובהו כ 50 ס"מ ואף הרבה יותר. תפרחתו גדולה וטיפוסית למשפחת המורכבים, אך עליו עלולים להטעות והם מזכירים עלים של חד-פסיגיים – שושניים או דגניים. בסיסם לופת את הגבעול. הם מכילים מיץ חלבי. מפרקי הגבעול נפוחים.
זקן-תיש ארוך פורח מאפריל עד יולי, בשעות הבוקר בלבד. עלי המעטפת הירוקים ארוכים פי 2–3 מהפרחים, והם ערוכים בדור אחד בלבד (ובזה הוא שונה מן הסוג הדומה הרדופנין, שעלי המעטפת שלו ערוכים בדורים אחדים, רעופים). מספר עלי המעטפת לרוב 8. הפרחים ורודים כהים, גונם כהה יותר מאשר בזקן הסב. פרחי ההיקף גדולים רק מעט יותר מאשר פרחי המרכז. את התפרחת מגוון צינור האבקנים של כל פרח, שצבעו סגול כהה מאוד, ובראשו גושישי אבקה צהובים. הזרעונים מוארכים מאוד, פניהם מגוממים. הזרעון מתחדד בראשו למקור, הארוך יותר מהזרע עצמו. כל הזרעונים (גם החיצוניים ביותר, בשונה מזקן-סב) עטורים בציצית ארוכה של שערות משי מנוצות, והציציות ערוכות בכדור ציורי ומרשים.
זקן-תיש ארוך שכיח בבתה, בשדות-בור, בגינות, בצידי דרכים ובחורש פתוח. הוא נפוץ בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרחו של הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 50 מינים (ויש מונים בו 120 מינים), בארץ עוד 2, וכן מין נוסף שהופרד לסוג בפני עצמו, זקן סב מצוי.
כתב מייק לבנה