דבשה מחורצת

הדפסה
  Melilotus sulcatus שם מדעי
  Grooved Melilot Common name
עַטוּר אל-חַדַם, משֵייטָה שם ערבי
  حندقوق أللّغة آلعربيّة
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מנוצה צורת העלה
משונן שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
משמש לרפואה

דבשה מחורצת
צילום: © שרה גולד   שוהם, פברואר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

דבשה מחורצת (לשעבר דבשה חרוצה) היא קטנית חד שנתית שעירה וזקופה, גובהה עד 50 ס"מ. העלים תלתניים, העלעל האמצעי נישא על פטוטרית. העלעל ביצי מוארך עד אזמלי, שפתו משוננת עמוקות כמשור.
דבשה מחורצת פורחת בין מרס למאי. התפרחת היא אשכול מוארך. האשכולות נישאים בחיקי עלים. הפרחים מקובצים בצפיפות לאורך הגבעול. מספר הפרחים בתפרחת הוא 10–60, צבעם צהוב. הפרח פרפרני, דו-מיני. הכותרת נושרת לאחר הפריית הפרח. הגביע בן 5 שיניים כמעט שוות בגודלן. הפרי הוא אגוזית כדורית בולטת מהגביע, ואינה נפתחת. על פניו פסים מעוגלים בדומה לטביעת אצבע, והוא מכיל 1–3 זרעים. אורך הפרי 2–3 מ"מ.
דבשה מחורצת נפוצה בארץ בחבל הים-תיכוני. תפוצתה העולמית ים-תיכונית.

בסוג דבשה מונים 25 מינים, 6 מינים גדלים בר בארץ, ועוד אחדים בתרבות. העלים תלתניים, המרכזי נישא על פטוטרית. עלי הלואי מעורים בפטוטרת, מרצעיים. שפות העלעלים משוננות. התפרחת שיבולת. הפרח פרפרני צהוב או לבן. הסוג דומה לקרוביו (תלתן, אספסת, גרגרנית), והוא נבדל מהם בתפרחתו המוארכת, הדומה לשיבולת; ובתרמילו הקטן (אגוזית), שהוא חד- או דו-זרעי, ביצי או כדורי, בולט מהגביע. התרמיל אינו נפתח, פניו מצויירים ברשת של קמטים. עמוד העלי ארוך ונותר על הפרי.
מינים שונים משמשים בתור צמחי מרעה, דבש ומרפא.

כתבה ערגה אלוני

מקורות מידע

הצמח במקורות

יש הטוענים שהצמח גדגדנית, שמופיע מספר פעמים במשנה הוא בעצם הדבשה החרוצה. ה"ערוך" מפרש שמזרעו של הצמח אפשר לייצר שמן המועיל לחולי גידים.

 
גינון חסכוני בצמחי בר