גרגרנית ערבית היא קטנית חורפית, מדברית, חד-שנתית, קירחת, זקופה, גובהה 15 ס"מ. העלה תלתני, העלעל משולש צר, קטום בקצהו או אף מפורץ קלות. שפתו משוננת באורח שטחי, רק בחלקו העליון של העלעל.
גרגרנית ערבית פורחת מפברואר עד אפריל. התפרחת דומה לסוכך, נישאת על עוקץ ארוך. הכותרת פרפרנית גדולה, עד 1 ס"מ, צבעה בעיקר לבן, מקושטת בכתם סגול כהה בחוד הסירה של הכותרת, ובעורקים סגולים עדינים לאורך המפרש. הפרי מוארך, כפוף כקשת, שטוח בחתך-רוחב, שפתו ריסנית עד מצוייצת. קשוותיו אינן נפרדות, והוא מופץ בשלמותו, נקבר, והזרעים בוקעים ממנו בהיותו מתחת לפני הקרקע. הקשוות קרומיות כקלף, עם פסי-רוחב כהים.
גרגרנית ערבית גדלה בכתמים צפופים במקומות המתאימים. מקומות מתאימים בשבילה הם קרקעות של לס וחול, הן באיזור החוף והן בערבה ובמדבר. המין שכיח ואף שולט במקומות מסויימים – בעיקר במדבר, גם בדרום החוף במערב, ובדרום הבקעה במזרח, אך לא בהרים הימתיכוניים ולא בצפון החוף והבקעה. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות ערב וסהרה.
הסוג גרגרנית כולל קטניות שעליהן תלתניים ושפות עלעליהן משוננות. פטוטרת העלה קצרה מהעלעלים. העלעל האמצעי נישא על פטוטרית. עלי הלואי משוננים או גזורים, שונים מהעלעלים, מעורים בפטוטרת העלה. אין קנוקנות. בפרח 9 אבקנים מאוחים לצינור, העשירי חופשי. ההאבקה מתבצעת במנגנון של "משחת השיניים", כמו בתורמוס. הפרי הוא תרמיל מוארך לרוב, לפעמים קשתי. הוא בולט מן הגביע (להבדיל ממיני הסוג הקרוב תלתן), ואינו סלילי (להבדיל ממיני הסוג הקרוב אספסת, אף שהבדלה זו היא גמישה). בפרי יותר מ-2 זרעים. בסוג 150 מינים, רובם חד-שנתיים. בארץ 21 מינים, כולם חד-שנתיים. השם מקורו בתלמוד הירושלמי, אך יתכן שהכוונה שם היא לסוג אחר (תלתן), או שלא הבדילו בין סוגים אלה.
כתב מייק לבנה