דמומית ארץ-ישראלית

דמומית ארצישראלית היא מהיפים בצמחי-הבר של הארץ, במיוחד כשהיא מופיעה במרבדים נרחבים וצפופים. זהו עשב חד-שנתי מסועף, זקוף וקירח, שפרחיו אדומים כדם. הצמח מגיע לגובה 20–40 ס"מ. העלים מסורגים, גזורים פעמיים עד שלוש לאונות נימיות. בעבר הוגדרו שני מינים: דמומית ארם-צובא ודמומית ארץ-ישראלית שאוחדו מאוחר יותר. השם המדעי מתייחס לאגדה יוונית על עלם יפה-תואר בשם אדוניס, שנהרג ומדמו עלו פרחים אדומים.
דמומית ארצישראלית פורחת בין פברואר לאפריל. הפרחים נישאים בקצה הגבעול. הפרח נכון, דו-מיני, בולט בצבעו ובגודלו. צבעו אדום עז, מבריק, קוטרו 4 ס"מ, גדול כמעט כפרח של כלנית. במרכזו כתם שחור, ואבקנים שחורים רבים שאבקתם צהובה. הפרח שופע אבקה, המושכת חיפושיות, אך אין בו צוף. 5–6 עלי הגביע בצבע ארגמן עכור. עלי הכותרת מספרם 5–9. חרקים, בעיקר חיפושיות, נמשכים אל מרכז הפרח והם המאביקים. הפרחים נסגרים בלילה ובסגריר, מתגלים במלוא הדרם רק באור מלא. הפרי פרודה. הפרודות מקובצות וערוכות בשיבולת צפופה. גודל הפרודה 4–6 מ"מ, והיא מקומטת ונושאת מקור בקצה. שטח פניה מעורק ומרושת.
דמומית ארצישראלית גדלה בבתות באדמה כבדה בחבל הים תיכוני. לעיתים היא מופיעה מריכוזים צפופים, כמעט כמרבד רצוף. היא נפוצה בארץ בגליל, בעמקים, בכרמל, באזור החוף, בבקעות ובשומרון. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון.
הצמח מוגן.
דמומית היא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים, שעליהם גזורים 2–3 פעמים לאונות דקות. הסוג קרוב לכלנית ולנורית, ובו 26 מינים. בארץ 5 מינים, כולם חד-שנתיים. רוב מיני הדמומית פורחים באדום (אחדים בצהוב או בכתום), אך הפרח של רוב המינים קטן, ורק הדמומית הארצישראלית מתבלטת בפרח המתחרה בגודלו ובפארו בכלנית. עלי הכותרת של דמומיות מבריקים בברק מתכתי, בעוד עלי הכותרת של הכלנית קטיפתיים. קל להבדיל ביניהם גם לפי עלי הגביע: לכלנית אין כלל גביע, לדמומית יש 5–8 עלי גביע. הפרחים נסגרים בלילה ובסגריר, מתגלים במלוא הדרם רק באור מלא.

כתבה ערגה אלוני