מצילות החוף

מצילות החוף הן גיאופיט אביבי נמוך ויפה של חוף הים. עליו סרגליים, מעטים.
מצילות החוף פורחות במרס–אפריל. מבין העלים עולה עמוד-תפרחת, ועליו פרחים סגולים דמויי כד גלילי שפיו קפוץ, או לדמיונם של אחרים דמויי פעמון (מצילה). עלי העטיף של הפרח מאוחים, ורק בקצה הם שסועים ל-6 שיניים. אורך הפרח גדול מעט מרוחבו. צבע העטיף סגול בחלקו התחתון ולבן בחלקו העליון, שפתו שוב כהה (חום עכור, משתנה במהלך הפריחה). המעבר בין הצבעים חד, בקו ברור, והוא יפה במיוחד. לאורך העמוד נישאים בדלילות פרחים פוריים על עוקצים אופקיים או נטויים מעט, אורך העוקץ כאורך הפרח. בראש התפרחת נישא גוש של פרחים עקרים ("דגל"), הדומים לפרחים הפוריים אך הם רחבים וכדוריים יותר, סגולים בלבד בגוון סגול עז, והם ערוכים בתפרחת כדורית צפופה. מניחים כי פרחים בולטים אלה ממלאים תפקיד ב"איתות" למאביקים מרחוק. הפרחים העליונים העקרים האלה צפופים, ואילו הפרחים הפוריים התחתונים מרווחים. לפעמים אפשר להיתקל במופע לבקני, שכל פרחיו לבנים כליל, רק שפתו כהה.
מצילות החוף גדלות בקרקעות חוליות במישור החוף ובמערב הנגב. תפוצתן העולמית מצומצמת, משתרעת בארצות שבמזרח הים התיכון.
בארץ גדלים 12 מיני זמזומית, 6 מיני מצילות, 4 מיני כדן. בעבר הוצע לאחד את הסוגים מצילות וכדן, אך לאחרונה שבו והפרידו ביניהם.

כתב מייק לבנה