ארכובית צפופה (בשמה הקודם ארכובית רבת פרחים) היא צמח חד-שנתי גבוה המגיע לגובה של 1 מ'. ענפיו שבטים ארוכים, ירוקים, דקים זקופים וצפופים שאינם חלקים, מצוידים בחריצי אורך בהם שקועות הפיוניות (טיפוס רותמי). הפרקים קצרים והמפרקים מורחבים. שני עלי לוואי קרומיים שהתאחו לנדן -הקרוי שופר, עוטפים את המפרק. העלים פשוטים אורכם 8-4 מ"מ, חלקים, מסורגים, יושבים על הגבעול כשבסיסם נתון בשופר. ראשם מעוגל במרכזו קצה העלה מחודד. עלי בסיס הצמח גדולים יותר מהעלים המלווים את קבוצות הפרחים.
מהניצנים במפרקי הגבעול מתפתחים ענפי משנה נושאי פרחים המסודרים בקבוצות של 9-5, הנתונים בשופר ונפתחים בהדרגה. הפרח דו –מיני קטן, קוטרו כ- 3 מ"מ צבעו ורוד לבן בעל עטיף כפול. הגביע בן 5-4 אונות מאורכות וצרות צבעו ירקרק, אורך עלה הגביע 1.5-2 מ"מ. כאשר הפרח נפתח עלי הגביע תומכים את הכותרת עד שליש מאורכה. אונות הגביע לא מתפשקות ולא נושרות. עלי הכותרת 5-4 שווים באורכם. צבע אונות הכותרת במצב של פקע ורוד כהה. כאשר הפרח מנפתח משתנה הגוון לוורוד בהיר עד לבן ובמרכז העלה כתם אורך ירקרק. אבקנים 8-5 מסודרים בשני דורים. גובהם אינו עולה על מחצית מאורך אונות הכותרת. הזירים בהירים, המאבקים צהובים מלאי אבקה. השחלה עילית המכילה ביצית אחת. עמוד העלי נמוך מגובה האבקנים מפוצל בראשו ל 3-2 צלקות. האבקת הפרחים נעשית ע"י חרקים כמו זבובים ודבורים קטנות, אך האבקה עצמית שכיחה במיני הארכובית. הפרי אגוזית בת 3 מקצועות בולטות, צבעה חום מכילה זרע אחד.
ארכובית צפופה היא צמח אירנו- טורני שמקורו באזור הממוזג של חצי הכדור הצפוני, משם התפשט לחלקים נרחבים בעולם. בארץ, הצמח נפוץ בעיקר בבקעת כנרות, בקעת בית שאן, ערבות הירדן, והערבה, באזורים אחרים הוא מצוי פחות עד נדיר. גדל בשולי שדות מעובדים, בבתי גידול מופרעים ובשולי מאגרי מים. הצמח סתגלן גדל בקרקעות חרסיתיות וקרקעות גירניות, וגם מלוחות, עניות בחומרי הזנה. הוא עומד בתחרות עם מינים הגדלים בצפיפות בסביבתו.
הסוג ארכובית הוא הגדול במשפחתו ומינים רבים מוכרים ומשמשים כצמחי מרפא מסורתיים. אך אין אזכור ברור למין זה. במצרים העתיקה השתמשו באבקה שהוכנה מגריסת חלקי צמח יבשים של ארכובית שבטבטית כנגד הכשות נחשים. השימוש הורחב בימי הביניים, בה אבקה מהצמח שימשה כתרופה נגד סכרת, כיווץ רקמות, עצירת שטפי דם גרימת הפלות וכנגד אבעבועות שחורות. גם כיום הצמח בשימוש אצל הערבים. תמיסה של מים מורתחים עם חלקי הצמח משמשת להקלת כאבי שיניים, עצירת דימומים, הרעלות קיבה וכאבי בטן, בעיות בלב, ופציעות- עליהן מורחים משחה שהיא תערובת אבקת הצמח ושמן זית. בארכובית שבטבטית, ובארכובית הציפורים נמצאו חומרים פעילים המורידים את לחץ הדם ומרחיבים את העורקים. כן נמצאה חומצה סליצילית, שהיא מרכיב חשוב של האספירין. יתכן שהפעילות הרפואית בעיקרה, קשורה להימצאות חומר זה.
ארכובית צפופה גדלה ברוב אזורי הארץ: חרמון גולן, חוף כרמל, שרון, פלשת גליל עליון ותחתון, עמק יזרעאל כרמל שפלה הרי יהודה צפון ומערב הנגב בקעת כנרות ובקעת באר שבע, מדבר יהודה, בקעת ים המלח וערבות הירדן לצמח תפוצה עולמית נרחבת, סיביר, מערב סין מרכז אסיה והמזרח התיכון, הוא התאזרח גם בחלקים בארצות הברית (בדרום מערב ארה"ב, ובצפון מערב מקסיקו), ובאוסטרליה.
כתבה: ערגה אלוני
בסוג ארכובית (המחולק כיום לשני סוגים, ראה להלן) כ-250 מינים מוסכמים ומינים רבים מסופקים. בישראל נאספו 18 מינים, המחולקים לשתי קבוצות עיקריות: 5 מינים שבהם הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת צפופה והם רב-שנתיים מינים אלה נמנים כיום עם הסוג Persicaria, אך שם הסוג העברי נשמר והוא עודנו "ארכובית" ו-13 מינים שבהם הפרחים בודדים או בקבוצות בחיקי עלים, בהם מינים חד-שנתיים ורב-שנתיים, אלו הם בני הסוג Polygonum.
כתב: דרור מלמד