מין זה נמנה על סוג גדול של גיאופיטים במשפחת הנרקיסיים כדי להבהיר את עניין השם העממי נדגיש כי בסוג שום יש מינים רבים ושונים: האחד מהם נקרא רשמית בשם "שום הגינה", והוא הידוע במטבח בתור "שום". מין אחר נקרא רשמית בשם "שום נבוב", על שום עליו הנבובים, והוא הידוע במטבח בתור "בצל". גם כרישה היא מין של שום.
הצמח מגדל בצל באדמה. העלים מרוכזים ברובם בבסיס הצמח, והם צרים וארוכים. התפרחת סוכך כדורי, הנישא לרוב בראש גבעול-פריחה גבוה. התפרחת מלווה בחפים קרומיים (מִתְחָל), העוטפים אותה בעוד הפרחים בניצן. לפרח הבודד 6 עלי עטיף, 6 אבקנים. האבקנים מבשילים לפני הצלקות, ההאבקה הדדית בעזרת חרקים, בעיקר דבורים. למינים רבים יש גם רביה וגטטיבית נמרצת בבצלצולים.
ריחו של הצמח חריף בזכות תרכובות גופרית שבו. שימושו העיקרי במטבח הוא להעניק ריח וטעם חריפים למזון. בתזונה וברפואה הטבעונית תופסים השום והבצל מקום ראשון במעלה, וקושרים להם כתרים של הענקת בריאות.
הסוג כולל 300 מינים, הגדלים בעיקר בחצי הכדור הצפוני, מהם 25 מיני-בר בארץ. הסוג ומיניו נחקרו במפורט על-ידי החוקרת הישראלית פניה קולמן.
במין זה גובה עמוד התפרחת עד 60 ס"מ. התפרחת עטופה במתחל קרומי. הפרחים נישאים על עוקצים רפים. ששת עלי הכותרת באורך כ-3 מ"מ מאוחים בבסיסיהם ויוצרים כאין משפך. בתת-המין של הקרקעות הקלות במישור החוף עלי הכותרת בצבע בורדו ושפתם בהירה. בתתי המין של הקרקעות הכבדות ושל הנגב הכותרת בהירה ועל עלי הכותרתת פסים ירוקים - בתת המין של הקרקעות הכבדות, או ארגמניים בתת-המין של הנגב. זיי המאבקים מחולקים לאונות.
תפוצתו מזרח ים-תיכונית ומערב אירנו-טורנית.
כתב מייק לבנה