קדד קוצני

קדד קוצני הוא בן-שיח קוצני מאוד, קוציו ארוכים ומאיימים,אפילו עלעליו קוצניים. הצמח שרוע, ממדיו הטיפוסיים הם גובה של 20 ס"מ וקוטר של 60 ס"מ. העלה גדול, אורכו 10–20 ס"מ, הציר המרכזי שלו עבה, והוא מנוצה לזוגות עלעלים. מכיוון שהקוץ אינו אלא ציר העלה של השנה שעברה, הרי שגם הקוץ מגיע לאורך אימתני של 10–20 ס"מ. העלעלים נוקשים, מקופלים לאורכם, אזמליים צרים, מחודדים, חלקם הרחב ביותר נמצא מתחת לאמצעם. קצה העלעל קוצני, צבעו חום–אדום.
קדד קוצני פורח בין אפריל ליוני. הפרחים ורודים, גדולים, ערוכים בצפיפות בקרקפות כדוריות בולטות במרכז הצמח. הפרחים טובעים בתוך מעטה של צמר לבן. התפרחות בולטות למרחוק בגודלן וביופיין, אף שהן יושבות בחיקי העלים: קרקפת כדורית צפופה ועשירה של פרחים פרפרניים ורודים גדולים, קוטרה כ-5 ס"מ ויותר. הפרי תרמיל קצר, צמיר.
קדד קוצני גדל בקרקעות שונים: באדמת טרה-רוסה בין סלעי גיר בחרמון בחגורה התיכונה ברום 1400–1500 מ'; בקרקעות וולקניות בסלעי סקוריה בהרי געש בגולן; ובקרקעות קירטוניות בגליל, בהרי יהודה ובאזורי סְפַר-המדבר במדבר-יהודה ובצפון הנגב, וכן בעבר הירדן המזרחי במואב ובאדום. גדל בדגם של פרטים בודדים, נדיר למדי. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.
הסוג הענק קדד חולק לסקציות. קדד קוצני שייך לסקציה טרגקנתה(tragacantha) שבסוג קדד. סקציה זו כוללת בני-שיח ושיחים קוצניים, שציר העלה שלהם קשה וקוצני, ובפרי יש אצלם רק זרע אחד. מינים מסקציה זו שולטים בצומח של הרים גבוהים במערב אסיה, ושמו המדעי של הצומח הכרקוצי בחרמון הוא "הצומח הטרגקנתי". 7 מינים מסקציה זו גדלים בחרמון (לעומת 2 בשאר חלקי הארץ), 33 בהרי הלבנון, 137 בטורקיה, 360 בפרס. מן השרף של צמחים אלה מפיקים חומר ממיס (אמולזטור) לתעשיית תרופות, ממתקים, ליקר, צבעים ועוד. ראה גם בערך קדד השרף.

כתב מייק לבנה