תלתן נאה

הדפסה
  Trifolium dasyurum שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

תלתן נאה
צילום: © דרור מלמד   , מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן נאה הוא צמח עשבוני חד שנתי, זקוף, גובהו 40-10 ס"מ, הגבעולים, העלים ועלי-הגביע עטויים שערות רכות. הגבעולים מפושטים, מתפצלים בראשיהם באופן דו-קרני לגבעולים נושאי תפרחות דמויות קרקפת.
עלי-הלוואי קרומיים, נפוחים, מקושטים בעורקי-אורך קשתיים ירוקים ומסתיימים בחוד ארוך. העלים נגדיים, בעלי פטוטרות. העלעלים סגלגלים-מוארכים, תמימים, שעירים משני צידיהם. הקרקפות בֵּיצניות, מכילות פרחים רבים.
צינור הגביע גלילי ועטוי שערות רכות, ארוכות, הניצבות לו. שיני הגביע שוות באורכן, כמעט כפולות באורכן מצינור הגביע, אזמלניות, צרות, עטויות שערות עדינות, המקבילות או אלכסוניות להן. אורך הכותרת כאורך הגביע. היא סגולה בחלקה העליון ולבנבנה-וורודה בחלקה התחתון. המפרש ארוך במקצת מהמשוטים. לוע הגביע הפורה סגור ושיני הגביע פרושות לצדדים באופן המשווה לגביע מראה כוכבי. הגביע הבשל מהווה תרמיל המכיל זרע בודד, צהוב-חום, סגלגל, חלק. הפריחה באביב.
תלתן נאה גדל בבתות ברוב גלילות הארץ, למעט בדרום הנגב ובערבה. תפוצתו העולמית משתרעת על פני המזרח התיכון. הוא משמש כעשב מספוא וכך הגיע למקומות שונים ולתפוצה כלל עולמית.
מראה הכוכב של פירותיו הבשלים הקנה לתלתן נאה את כינויו האנגלי: Eastern star clover ("תלתן הכוכב המזרחי"), אולם אין לטעות בין תלתן נאה לתלתן כוכבני, הדומה לו. לאחרון עלי לוואי משוננים וחסרי חוד בקצותם ו"כוכביו" גסים יותר.
שמו המדעי של תלתן נאה מתייחס לשעירותו (השם המדעי Trifolium בלטינית הוא תלתן, tri- שלשה, folium עלה; dasys – ביוונית: "שעיר"; oura – "זנב"; dasyurum – בעל זנב שעיר).

תלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג. רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים. מיניו מאכלסים בתי-גידול מגוונים.
הסימן הברור של הסוג הוא העלים תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים, ומכאן שמו. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם שמציין את התכונה הזאת. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים (7 מינים בארץ) נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
הפרחים ערוכים לרוב בקרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף, הנאגר בציפורן של מפרש הכותרת. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
הפרי הוא תרמיל הכלוא בגביע ואינו נפתח, ובו זרעים מעטים: לרוב 1–2, לפעמים עד 8. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ בשלמותו כיחידה אחת, נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק בעלים ובאבקנים – עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן לרוב אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, ואילו בשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, וכן למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. הוא מועיל גם כצמח-דבש לדבורים. היבול השנתי העולמי הוא 84 מיליון טון לשנה.
ברפואה העממית מכינים מתלתן משקה המרגיע כאבים ומשכך שיעול.

כתבו דרור מלמד ומייק לבנה




מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
גינון חסכוני בצמחי בר